כן\ רק במרחק של חלון וירטואלי לידי יושבת התמונה שלו עם הכגור הירוק לצדה. זועקת לי ללא קול "היי תלחצי עלי, תפתחי שיחה" ואני עונה לה בלי קול: "על מה בדיוק? לחפור לו ב 2 וחצי בלילה על הצבא? או על ההופעה של ה"דרים" האלו שאני בכלל לא אוהבת?, הכי אני אצא בסדר אם אני לא אדבר איתו בכלל. גם ככה הוא לא עונה וזה כמו לדבר לקיר". לפעמים אני מרגישה שהקיר קצת זז ומתפורר, ולפעמים אני מבינה את כל שאר הבנות בעולם שהלכו לחפש להם זרגים אחרים באוקיינוס הבולבולים הזה... הו, איזה יופי מס' 1 הצטרף והכדור הירוק שלו מתחת לכדור הירוק של קורבן מס' 3. אם מס' 2 לא היה מוחק אותי אז זאת הייתה יכולה להיות אחלה ועידת פסגה. ארז אמר לי (בתרגום חופשי) "דיייייייייייי תפסיקי כבר להתעלל בעצמך כל כך תעברי הלאה - זה לא זורם אז תזרמי את - עם מישהו אחר שיש מצב שיאהב קשירות.... :S
רובוטו עשה מעשה חכם והלך לישון (או לעשות ביד כי אף אחת אחרת חוץ ממני בגיל 16 לעולם לא תיגע בו). בו זמנית אני שומעת את גו ווית' דה פלו של קווין או דה סטונאייג' שכבר חודשיים אני אומרת לעצמי שאני אעלה זאת על האמ פי.
"אנו משחקים משחקי מוחות ביחד" - ג'ון לנון פעם אמר, זה נראה ככה עכשיו. אני בטוחה שכרגיל הכל בראש שלי ושהוא לא מחכה שאני אתחיל לדבר אלה, הוא סתם מכור חדש להירואין הזה שנקרא פייסבוק.
התמונה הזאת שלו שם עם הרקע הירוק והחולצה האפורה והשם שלו שנראה כ"כ הרמוני ומשתלב עם כל הקונסטורוציה הזאת באופן מושלם.
עשיתי הגהה, ריפרש והוא עדיין שם. כמו חצ'קון שלא רוצה להתפוצץ, כמו שערה שוררת בין הגבות שלא רוצה להיתלש.
זהו, ניצחתי - הוא הלך מפה!
אולי מחר יהיה לי באמת על מה לדבר איתו.
מה שבטוח, לעולם אני לא אתייאש! עד שאני אשמע ממנו את צמיד האותיות ל' וא'
- ככה אני -
אם כבר לייב אז הנה עוד עדכון:
הוא חזר!
די! למה?
אתה לא מבין שכואב לי יותר כשאשר יש ביננו אפשרות לתקשר ואנחנו לא מנצלים אותה מאשר בכלל לא?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ஜשרוןஜ
