אז בגן תריבו עם הילדים האחרים על התשומת לב של הגננת, ותנדנדו לאמא ואבא לקנות לכם את הבובות של פוקימון ושל דורה, למרות שהם מסבירים לכם כל הזמן שזה סתם יקר ושממילא יש לכם עוד מלא כאלה, ושעכשיו אבא הפסיק לעבוד וסבתא חולה והם צריכים את הכסף. ואתם תמישכו לנדנד כי לכל הגן יש ואתם גם רוצים.
וכל זה רק כדי שיקבלו אתכם, כדי להראות שאתם שווים.
אז ביסודי תושפעו מ"מלכי הכיתה", ותפתחו לעצמיכם סלנג בדיוק כמוהם. והבנות יתייפיפו כמה שיותר והבנים יריבו על מי יותר טוב בכדורגל. ותתווכחו על כל שטות כדי לשמור על האגו שלכם, שחס וחלילה לא יפגע ואז יצחקו עליכם. ותצחקו על כל אלה ששונים, ותמציאו להם כינויים ותעליבו אותם ותשפילו אותם עד שהם יתחילו לבכות, סתם כי ככה האחרים עושים, ואתם לא רוצים שגם לכם הם יקראו חנונים. אבל בעצם אתם חושבים שהילד ההוא עם המשקפיים והתלתלים שיושב בצד וקורא הוא דווקא מאוד נחמד, אבל אתם מתביישים לדבר איתו מול האחרים.
אז בתיכון תתחילו לעשן ולשתות במסיבות עם החבר'ה, ולריב עם אמא ולצעוק עליה מולם סתם כדי שהם יחשבו שאתם מאגניבים, למרות שאתם יודעים שפגעתם בה, ואולי אתם אפילו קצת מצטערים. אבל מאוחר מדיי.
אז תסתובבו בתל אביב עם הסיגריה והפוני הסגול שמכסה את העיניים והחולצה של איזו להקת מטאל וההליכה שמפחידה ילדים קטנים שעוברים שם, בדרך לחנות פירסינגים, כדי לעשות עוד עגיל בגבה.
אז כשתתבגרו ותקימו משפחה תצאו מוקדם בבוקר ותחזרו מוקדם בערב, למרות שהמשרה שלכם גם ככה מספיק מכובדת ותוכלו לחיות יפה גם בחצי משרה או אפילו פחות. הכל כדי לממן את הווילה עם הגינה, והעוזרת שבאה כל יום למרות שהבית מצוחצח ממילא, והתכשיטים היקרים לאשה והבגדים הכי ממותגים. אז מה אם אין זמן עם הילדים, הרי הם נראים מאושרים כשמוציאים אותם מהבית פעם בשבוע לקניון, וקונים להם עוד כמה זוגות של אדידאס למרות שכבר אין מקום בארון, כי הרי מה יעשה ילד יותר מאושר?
ותזמינו אורחים בכל חג ותלבשו את הבגדים היקרים שלכם, ותעבדו יומיים לפני על האוכל, ותגישו את הכל בצלחות הכי יקרות, שאוי ואבוי אם הילד ישבור אותן. והכל ייעשה בדייקנות מושלמת כזו כדי להרשים את האורחים, וכדי שכל הסניף ידבר עליכם אח"כ, כמובן. אולי הם בכלל ירגישו יותר בנוח באווירה ביתית יותר, במקום לשבת לדבר בנימוס על הספה שמרופדת בפרווה בזמן שהם מתפללים לא לקרוע אותה בטעות, או לפחד לקחת חתיכת עוגה בגלל שהיא כ"כ יפה וחבל להרוס אותה?
ככה החיים שלכם עוברים, אתם אפילו לא שמים לב.
לא חשבתם אף פעם לעצור ולשאול את עצמכם בשביל מה אתם צריכים את כל הפוזות האלה?
הגיע הזמן.