sometimes you have to be your own hero

חיוך, חום, תשוקה

הוא מעביר את היד על הפנים שלי ופתאום כל מה שיש מסביב נעלם. מתפזר באוויר . אין אף אחד חוץ ממני וממך כאן בחלל הריק הזה.

העיניים שלך כאלה עמוקות ואני פשוט צוללת וטובעת. אתה מושך אותי אליך ומנשק, אני שוכחת מכל מה שיש מכל מה שאני.

אני נושמת אותך וכולי מתמלאת אדום חזק הדם....רותח ומבעבע.

המוזיקה מתנגנת ברקע ומעצימה את האווירה. באלי לשיר אותך לשיר את כל מה שהגוף שלי מרגיש.

הידיים שלך עוברת על הגוף שלי בעדינות. אותו גוף. ואני כל כך מקווה שאתה מרגיש את אותו הדבר.

הפנים שלך.. הזקן , השפתיים , הלשון שלך שמרגישה כל כך רגילה , הידיים החזקות שלך .. והנשיקה שמרגישה כל כך טבעית כיאילו ככה זה היה מהרגע שנפגשנו מהרגע שראינו אחד את השני . כיאילו ככה זה היה אמור להיות.כיאילו מישהו תכנן את זה מראש בשבילינו.

ועכשיו אנחנו כאן אחרי כל כך הרבה זמן של המתנה אחת לשני. סוף סוף ביחד , סוף סוף אחד.. 

האוויר מתערבב הנשימות מסתובבות כמו בסערה .. והחלל רק נהיה גדול יותר.

הכל עובד כאחד. אין יותר בנפרד. הכל זז ביחד.. הכל כל כך מסונכרן.

רק שלא יגמר לעולם.