הבלוג של טלטול

טיול שנתי

טוב. אז רובנו מכירים את המושג טיול שנתי. אבל אני לא חושבת שמישהו אי פעם היה בטיול כל כך כיפי....

התחלנו ב6 בבוקר. הגענו לבית ספר והיה ממש מגניב לראות אותו ריק. ממתי בית ספר הוא ריק?? היה כמו לראות כלא בלי פושעים :)

אחר כך נסענו באוטובוס עד הצפון. הדבר היחידי שחבל הוא שהנהג המתומתם שלנו היה ממש מגעיל. איזה מין נהג לא מרשה לך להעלות תיק על האוטובוס??. (תיק לטיול).

קיצר לא אחלה נהג. ממש לא.

אחרי זה הלכנו לטיול. הטיול היה ממממממממממממש כיף. הדבר היחידי שביאס אותי בטיול היה המדריך החרא שלא הרשה לנו לעמוד. ציטוט: "אני מסביר אתם יושבים. יש לי זמן. זה הזמן שלכם" קיצר? כל החרא הרגיל. רק שהרצפה היתה מלאה בקקה. איך אפשר לשבת על קקה?!

כמובן שהכיתה שלנו נדפקה עם המדריך הכי מפגר בארץ. איך לא? די צפוי. לפחות נהנו. ווי האב איצ' אזר. יש לנו אחד את השני.

באוטובוס ישבתי עם נטע. היה הכי כיף שבעולם. הבאתי רמקול וכל הנסיעה שמענו מוסיקה מהאיפוד של רבקה והרמקול שלי. סבבה לגמרי.

אולי לא היה כמו אצל מיכל שהנהג שם שירים, אבל כמובן שמסתדרים, ומוצאים פתרון כמו שלנו שהיה הכי כיף שיש.

אחרי זה נסענו (באוטובוס עם הנהג המתומתם) לאכסניה.

רוב האנשים שאני מכירה, שומעים את המילה אכסניה וטיול שנתי, וישר חוטפים התקף לב.

אז תרגיעו. ממש ממש ממש ממש אבל ממש לא.

האכסניה הייתה ממש יפה יחסית. היה לנו שרותים (נקיים!) מיטות סבירות ואפילו טלוויזיה בחדר. ממש חמישה כוכבים :).

הטלוויזיה בחדר היתה בערך הסיבה לזה שבלילה אחרי הסברים משעממים של מדריך ונהג אוטובוס חרא, וגם פעילות מ-ש-ע-מ-מ-ת של משצים כל הכיתה שלנו התאספה בחדר אחד לראות השרדות.

אין . לא ניתן לתאר את זה במילים. בתוך החדר הפיצקי ישבנו 29 ילדים (9 לא הגיעו לטיול) וראינו הישרדות. אומנם כל אחד תקע בין לבין הערות מופלצות או לא קשורות אבל עדיין. "זה מה יש" :)

היה מעולה.

אחרי האחווה הכיתתית שהינו בה חזרנו לחדרים. אנחנו חילקנו את הצ'ופרים שהכנו (הייתי בוועדת צ'ופרים והכנו צ'ופרים ממש מגניבים. ברצינות. אני לא חושבת שאף כיתה קיבלה צופרים כאלה מגניבים שהיו גם הרבה מאוד יחסית) לערב היו כריות כאלה ושקית מלאה בממתקי גומי. היה טעים.

אי אפשר לתאר את מה שהיה אחרי זה הלכנו לחדרים, וכולם במיטה בכיבוי אורות. מ-ט-ו-ר-ף!!!

אולי זה בגלל שהיה ממש קפוא בחוץ ואולי בגלל שכולם מתו מעיפות אחרי ה20 קילומטר שהלכנו בטיול, אבל כן. כולם הלכו לישון ב12 וחצי בערך.

אני הלכתי לישון אחרי שראיתי החיים זה לא הכל והספקתי לרוץ מסביב לכל החדרים עם כמה חברות, לדפוק דלת דלת ולצעוק: "לילה טוב, חלומות פז"!. דלת דלת.

אחרי שהחדר הסבבה שהיה לי (הייתי ממש מרוצה מהחדר שלי. שילוב מהמם של בנות ויובל שהצטרפה אלינו כי היא לא אהבה את החדר שלה) הלך לישון. אני לא הצלחתי להרדם. אז היה קטע ממש מצחיק שאחרי איזה חצי שעה נירדמתי (בסביבות ה2) ואז אני נדפקת בידית הזאת שדואגת לך לא ליפול מהמיטה (הייתי במיטת קומותים למעלה) והיא נופלה עלי(הידית). אז נטע מתחילה למלמל (מתוך שינה) "רעידת אדמה!"...

היה קורע.

החדר שלנו הביא ארוחת בוקר לעצמה. הבאנו עוגות ועוגיות צוקלט ציפס ואין לתאר כמה נהננו מהארוחה הזאת בזמן שהחדרים החרים אכלו ארוחת בוקר לא כלכך טעימה של האכסניה.

אחרי זה נסענו לטייל בצפת והלכנו משמונה בבוקר עד 4 בצהריים. אחר כך הביאו לנו קייטרינג שלא היה טעים במיוחד אבל היה נראה לנו מדהים אחרי ה8 שעות הליכה שלנו.

באוטובוס ישבתי ליד רבקה והצטלמנו מלא... היה פאנן.

אני שמה כמה תמונות מהטיול:(נא לא להעתיק אותם בלי אישור ממני!!!!!!!! זכויות שמורות =)

היה ממש סבבי.

באוטובוס עצרנו לשעה במקדונלדס... אני קניתי ציפס וגלידה והיה "מעורר תאבון" כמו שהמורה שלנו אמרה בזמן שהיא נסתה לשמור על דיאטה (אפילו שלא ממש הולך לה היא נחמדה).

בדרך חזרה הביתה שרנו שירים, דיברנו והיה צחוקים.

סיכום:

אין על טיולים שנתיים לומרות כל החרא, המריבות, המדריכים המגעילים, הנהגים הסנוביים ומה לא?

מצפה להמון תגובות כי זה היה אחד הפוסטים המושקעים,

אוהבת אותכם....

טלטול!