(הפוסט מכיל ספויילרים)

הסרט 'ביוולף' זכה להרבה ביקורות שליליות. לטעמי רובן אינן מוצדקות. אני אפילו מוכן לומר בפה מלא שאני ממש אוהב את הסרט. אתמול ראיתי את הסרט בפעם השנייה. הפעם הראשונה הייתה לפני יותר משנה בקולנוע.

בדרך כלל כשאני רוצה לראות מה אנשים חושבים על סרט מסויים, אני בודק את הביקורות באתר IMDB, ובאתר הישראלי עין הדג. הסרט הזה זכה להרבה ביקורות שליליות בשני האתרים. הביקורות הן לרוב על העלילה השיטחית, הלא תואמת למקור, האישיות המטופשת של ביוולף, ואפילו על האנימציה.

אני לא קראתי את המקור. הכי הרבה שעשיתי זה לקרוא עליו בויקיפדיה. אוקיי, אז במקור ביוולף כורת את ידו של גרנדל בידיים חשופות, עורף את ראשה של האמא בעזרת החרב של אונפרת', והורג את הדרקון. בסרט הדברים אומנם נראים אחרת, אבל מי שמתלונן על כך שאין התאמה בין המקור לסרט, פשוט לא הבין את הסרט.

הרעיון של הסרט הוא הרבה יותר עמוק מפשוט לספר על מעשיי הגבורה של ביוולף כפי שהם כתובים במקור. מבחינת הסרט, אותו טקסט שאתם קוראים לו "המקור", הוא רק הסיפור שנכתב על מה שבאמת קרה.

אחרי שביוולף כורת לגרנדל את היד בעזרת הדלת, השירים והסיפורים שסופרו הם על כך שהוא עשה את זה בידיים חשופות. בסרט מראים זאת, ואפילו מדגישים זאת בעזרת הצגה שמתרחשת כמה שנים אחר-כך, עוד בימי חייו. ביוולף לא הורג את האמא, ואפילו לא קרוב לכך, ובטח לא בעזרת החרב המתפוררת של אונפרת', אבל זה הסיפור שהוא מספר, ולכן זה הסיפור שיזכר לדורות הבאים, הסיפור שנכתב באותו "מקור".

ביוולף הוא לא באמת דמות הגיבור המטופשת, זה שהוא נשמע כמו סילווסטר סטאלון שצועק “I am the law" זה רק בגלל שכך הוא אמור להתנהג בשביל להפוך למי שהוא. הוא צועק בכל רגע "אני ביוולף", "אני גיבור", "אני בלתי מנוצח", או כל שטות אחרת, זה רק המשחק שלו, בשביל להפוך לאחד כזה. אחד כזה בסיפורים ובשירים שיכתבו עליו.

כשאיזה לוחם קטן רוצה להרוג אותו, בייוולף מוריד את המגנים, ואומר לו "בוא תהרוג אותי אם אתה יכול". הבחור המסכן לא מסוגל לתקוף את ביוולף החשוף, ולא עושה כלום. ביוולף אומר אחר כך לאנשיו לשחרר את אותו בחור מסכן, "יש לו סיפור לספר" הוא אומר. הסיפור שהבחור המסכן יספר הוא כמובן לא הסיפור שבאמת קרה. רוב הסיכויים שהוא יספר שהוא ניסה לתקוף את ביוולף המפורסם, אבל לא יכל בגלל שאדם פשוט לא יכול לתקוף את הגיבור הזה.