פתח דבר
בבית ספר התיכון הייתי ממש גרוע בספרות. האמת שהייתי לא משהו בכל המקצועות, אבל בספרות הציונים שלי היו נמוכים במיוחד. אולי תגידו שאני סתם מתבכיין, אבל המורה שלי ב- ט' ו- י' שנאה אותי (ואני אותה כמובן) ונתנה לי ציונים נמוכים גם כשהגיע לי יותר. ב- י"א ו- י"ב המורה שלנו לספרות הייתה גם המחנכת שלנו, ובמקום ללמד אותנו ספרות, היו לנו שיעורי חברה/חינוך במשך שנתיים.
אני חושב שביסודי עוד הייתי בסדר עם כל מה שקשור לספרות (אני חושב שקראו למקצוע הזה "עברית"), אבל בתיכון התחלתי לפתח שנאה למקצוע הזה. אולי המורות אשמות ואולי אני, אבל בשלב מסויים הפסקתי לחלוטין להקשיב בשיעורים או לעשות כל מה שקשור במקצוע הזה (וגם בשאר המקצועות, אבל אל תגלו להורים שלי).
ב- 1995 קרה נס. בהשפעת התוכנית "גלגל המזל" שהייתה הלהיט הכי גדול באותה שנה, שר החינוך החליט לבטל שלוש בגרויות. בשידור חי, מול כל המדינה, הגלגל הסתובב וקבע שבאותה שנה אין מבחני בגרות במתמטיקה, אזרחות וספרות. אם במקום ספרות היה יוצא משהו אחר, עד היום לא הייתה לי תעודת בגרות, והייתי עובד בבלוקבסטר.
שנים אחר כך, אני חושב שלקרוא ספרים זה מגניב, וכותב בלוג עם סיפורים קצרים. כמו כן, אני מאוד אוהב לקרוא מילים של שירים. לא שאני יושב וקורא פואמות או משהו כזה, אבל אני ממש נהנה לקרוא את המילים של כל מיני שירים שאני אוהב. לרוב אני שומע איזה שיר ברדיו, ופשוט "רץ" לשירונט כדי לבדוק מה המילים.
הכיף הגדול הוא כמובן בשירים שלא ברורים מהשמיעה הראשונה. יש שירים שהם פשוט כמו כתבי חידה. במקום שנקרא אותם, וננסה להבין היכן מסתתר האוצר או פסלון החסינות, אנחנו צריכים להבין על מה הם מדברים.
אנשי הגשם
מילים: רחל שפירא
אין לי שום חיבה לדצים. עד לא מזמן הייתי בטוח שאין מצב שאוהב שיר שלהם, אבל יום אחד קלטתי שאני מזמזם לעצמי את "אנשי הגשם" אחרי ששמעתי אותו לפני-כן ברדיו. הבנתי שמדובר בשיר די קליט, אבל בעיקר הבנתי שאין לי מושג קלוש על מה הוא, ומי אלה אנשי הגשם שהם שרים עליהם.
זו לא הגרסה המוצלחת ביותר, אבל זה מה שמצאתי.
ביצוע: אורנה ומשה דץ.
לחן: נחצ'ה היימן
פנקס הקטן
מילים: דן אלמגור
אחד מהשירים האהובים עליי. אני תמיד אוהב שירים המספרים סיפור. את זה אהבתי גם כי היה לי קל להזדהות עם הדמות הראשית (ולא, אני לא מעודד הכאת תיירים במוטות ברזל).
ביצוע: ששי קשת
לחן: מתי כספי
ההשוואה בין השירים
השיר הראשון הוא סוג של כתב חידה, והשיר השני מאוד מפורש וברור. אעזר בפנקס הקטן בשביל להסביר את אנשי הגשם.
אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
דמיינו אדם שעומד בגשם. מתכווץ בתוך מעילו, עומד באיזו פינה חשוכה או מוצלת. אם מישהי נמצאת באותו הזמן במקום מואר ויבש, כנראה שהיא לא תשים לב לקיומו של אותו איש גשם.
את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכייך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
איש הגשם מביט באותה אחת שנמצאת במקום המואר. הוא רואה אותה, אך היא לא רואה אותו. אותו איש גשם שמביט בה, אוסף ומתרגש מכל חיוך שלה. הוא מאוהב בה, אך היא לא שמה עליו. היא בכלל לא מודעת לקיומו.
פנקס הקטן אהב את הוד מעלתה
אהב אותה כל כך
הוד מעלתה גם לא ידעה שבעולם
יש פנקס הקטן.
היא לא העיפה בו מבט
אך לו זה לא היה אכפת
עליה הוא חלם תמיד
פנקס הקטן הוא אחד מאותם אנשי הגשם. הוא מאוהב במישהי, אך היא בכלל לא יודעת על קיומו. גם אם ראתה אותו, היא פשוט מתעלמת, כי הוא רק נער המעלית. לו זה לא אכפת, כי הוא מאוהב.
אם אהובייך יפקירוך
אם תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך -
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם.
והם ירימו את ראשך
ויאמצו את ייאושך
לחממך בפרורי אהבתם
כאשר מצבה של אותה אחת ישתנה, וכולם יעזבו אותה, אנשי הגשם יגשו אליה. הם בעצם ינסו לנצל את המצב הזה בשביל להשיג את מבוקשם.
כל האזרחים אותה השאירו לבד
טוב למי יש זמן
מיהו היחיד אשר נשאר שם על ידה
זה פנקס הקטן
ולחדרו, חדרו הצר
הוא בזהירות אותה גרר
כי בשבילו היא עוד היתה הוד מעלתה.
אחרי שנפצעה, גם את הוד מעלתה עוזבים כולם. פנקס "מנצל" זאת, ולוקח אותה אליו. בהמשך הוא אפילו יזכה לנשקה.