יוצא לי הרבה לחזור הביתה בשעות 6 - 7. האופציות ברדיו בשעות אלה די מזעזעות. יש שלוש תוכניות ספורט שונות שמתרחשות במקביל בשלוש תחנות. כולן ממש גרועות. 90% מהזמן הן על כדורגל. למי שלא מתמצא, כדורגל בארץ זה הדבר הכי משעמם ומיותר שיש, אפילו יותר משידורי הערוץ הראשון.

היום בדרך הביתה, בזמן שחיפשתי האם מישהו מדבר על הרכש החדש של מכבי, על ליאור אליהו, או על עמרי כספי, שמעתי את אופירה אסייג ודורון ג'מצ'י מ- 103 מראיינים את שר התקשורת משה כחלון על שידורי הספורט בתשלום. הקשבתי לכל הראיון, כי מדובר בנושא שמאוד מעניין אותי.

חבל שכל אלה שטוענים שפולישוק היא סדרה לא מציאותית או מוקצנת, לא שמעו את הראיון. בדיוק כמו שפולישוק מנסה להתחמק מתשובות בראיונות שהוא עובר, כך גם שר התקשורת. זה הגיע למצב שג'מצ'י ממש התחיל לצעוק עליו. תקראו את הציטוט הבא, ותאמרו לי אם מדובר בשר פולישוק או בשר אמיתי: "לפני שלושה חודשים מצאתי משרד מרתק והשר הקודם השאיר לי משרד טוב, ואני שמח להמשיך את הדברים שהוא התחיל. לא קשה להיות שר, ונכון שיש בעיות אבל בשביל זה יש שרים. לי יש הרבה רפורמות שהתחלתי להעביר אותם".

אני יודע שצריך להתייחס בחשדנות לכל דבר שנאמר או נכתב על ידי אופירה אסייג, אבל לפי מה שהיא טוענת, ניצן חן, יו"ר מועצת הכבלים והלווין, עושה כל מאמץ כדי לבטל החלטות שימוע בנושא שידורי ספורט בתשלום. אחרי ששמעתי את הראיון עם השר כחלון, ברור לי לחלוטין שמשם לא תבוא הישועה. השר לא מבין כלום בנושא, הוא לא יודע את הפרטים, ובעיקר זה לא מעניין אותו בכלל. אני בטוח שאחרי הראיון הוא היה מבסוט, ואמר ליועצת שלו "אני רוצה שישמעו אותי בכל תחנות הרדיו והטלוויזיה. כחלון, כחלון, כחלון, כחלון, כחלון, כחלון, כחלון, כחלון...".

הכתבה בנושא וקטעים מהראיון – מאתר one

כל הסיפור הזה של שידורי ספורט בתשלום החל לפני הרבה שנים עם ערוץ תמים בשם ספורט 5+. ערוץ זה קיבל דחיפה רצינית במונדיאל 2002 (גביע העולם בכדורגל שנערך ביפן ודרום קוריאה). בניגוד למונדיאלים קודמים בהם שודרו כל המשחקים ללא תשלום מיוחד, פתאום נאלצו אנשים שרצו לראות את המשחקים לשלם עבור ערוץ ספורט נוסף. במקביל גם הוחשכו ערוצים זרים שעליהם אנו משלמים במשך כל השנה. עד שיש משהו שאנו רוצים לראות בערוצים האלה, דאגו לסגור אותם, ולהכריח אותנו לקנות את הערוץ 5+.

אני זוכר שרבתי עם חברים שלי, והתחננתי שלא ישלמו עבור הערוץ. "אם תשלמו עכשיו עבור הערוץ הזה, בעתיד תצטרכו לשלם יותר.". הדבר העצוב שאז עוד לא ידעתי כמה אני צודק, וכמה המצב יחמיר (כיום אנחנו עוד רחוקים מהשיא). תארו לעצמכם שאף אחד לא היה מתחבר בשנת 2002 לערוץ ספורט 5+. היום היו לנו הרבה יותר משדרי ספורט, והכל היה בחינם.

אם אתם חושבים שאני מגזים, תנסו להזכר מה היה פה לפני אותו מונדיאל. היה רק ערוץ ספורט ישראלי אחד. בערוץ הזה היו הרבה יותר משדרי ספורט מאשר יש היום בכל ששת הערוצים הקיימים היום. כל שבוע היו מספר משחקי NBA, כל שבוע היו מספר משחקים מהליגה האנגלית, וכל המשחקים של כל הנציגים הישראלים בחו"ל שודרו (דורון שפר, אייל ברקוביץ' וכו'). כיום יש שישה ערוצי ספורט ישראלים (חמישה בתשלום מיוחד), ומספר משחקי ה- NBA ששודרו בכל העונה זהה למספר המשחקים ששודרו בעבר בשלושה שבועות בלבד. מתי בפעם האחרונה ראיתם שידור של משחק של ישראלי שמשחק בליגת הקולג'ים בארה"ב? או משחק של שחקן כדורסל ישראלי שמשחק באירופה? רוצים להתערב שבשנה הבאה ישדרו רק חלק מהמשחקים של עמרי כספי בסקרמנטו, וגם זה רק בערוצי תשלום?

הטריק הוא כזה: ברגע שאנשים משלמים עבור ערוץ מסויים, התכנים בערוץ יורדים, ועוברים לערוצים חדשים לתשלום. ברגע שאנשים שילמו עבור ספורט 5+, נוצרו שני ערוצים חדשים: 5+ גולד ו- 5+ לייב, והתכנים של ספורט 5+ עברו אליהם. כפי שהתכנים של ערוץ הספורט המקורי עברו לספורט 5+. בנוסף נפתחו עוד שני ערוצי ספורט של חברה אחרת: ספורט 1 וספורט 2.

בכדי להבטיח שאנשים ירכשו את הערוצים, הכבלים והלווין דואגים להחשיך ערוצים אחרים שמשדרים את משדרי הספורט המעניינים. כמו כן, הם פשוט סוגרים ערוצי ספורט זרים. "למה שאנשים ירכשו את ערוץ הספורט החדש שלנו שמשדר משחק NBA אחד בחודש, כאשר יש ערוץ NBA שמשדר כל יום משחק?... פשוט נוריד את הערוץ הזה מבלי להוריד את התשלום, ונדרוש כסף עבור הערוץ החדש שלנו."

אני אומנם כותב על שידורי ספורט, אבל המצב הוא כזה בכל הערוצים. לפני מספר שנים היה רק ערוץ סרטים ישראלי אחד. אם תבדקו תגלו שהערוץ הזה שידר 700 סרטים חדשים בשנה, שזה 60 סרטים חדשים בחודש, שזה שני סרטים חדשים כל יום. הערוץ הזה עדיין קיים היום בכבלים, קוראים לו "הוט סרטים", רק שהיום הוא לא משדר סרטים חדשים בכלל, או סרטים שראויים לצפייה. בדומה לתהליך שקרה לערוץ הספורט, גם פה נוצרו ערוצים חדשים (שנקראים היום: Action, Fun, Drama, Prime) והסרטים שהיו משודרים בערוץ אחד, עברו עכשיו לארבעה ערוצים שמהווים "חבילה" שדורשת תשלום נוסף. מספר שנים אחר-כך נוצר משהו חדש בשם VOD, והסרטים החדשים עברו לשם. כיום משודר רק סרט חדש אחד בשבוע בכל ערוצי הסרטים. הסרט משודר בערוץ Gold ביום שישי בערב. אנחנו משלמים היום עבור מספר ערוצים שהחליפו ערוץ אחד, ומקבלים פחות סרטים חדשים שעליהם צריך לשלם ב- VOD במיוחד.

זוכרים את העונה הראשונה של האח הגדול? זוכרים את הערוץ החינמי שבא עם התוכנית? כן, אני מדבר על ערוץ 20. אותו ערוץ שעלה תשעה שקלים בעונה השנייה. רק תשעה שקלים! ביג פאקן דיל!

אנשים חושבים שאם הם ישלמו, הם יראו יותר. אני טוען שזה שהם משלמים אולי מאפשר להם באותו הרגע לראות יותר, אבל בסופו של דבר הם יראו פחות. כיום, לדוגמא, אם אתם רוצים לראות מי ניצח בגמר של כוכב נולד אתם פשוט צריכים לפתוח את הטלוויזיה על ערוץ 2. בעתיד אתם תשמעו את צביקה הדר אומר "והמנצח בכוכב נולד 33 הוא... היא... הוא... היא... לחצו על הכפתור הירוק שבשלט, תקישו את מספר כרטיס האשראי שלכם, ותגלו מי הכוכב הנולד של ישראל".

מה היה קורה אם אף אחד לא היה משלם על ערוץ 20? אחרי שבוע הוא היה חינם. ערוץ 20 רק דוחף ועוזר לערוץ 2 בקידום התוכנית. קשת רצו שאתם תצפו בערוץ זה יותר ממה שאתם רציתם לרכוש אותו.

מה היה קורה במונדיאל האחרון אם אף אחד לא היה משלם לערוצים בתשלום על שידור המשחקים? הרי המשחקים האלה עלו לצ'רלטון כסף, והם היו צריכים להחזיר אותו. אחרי יומיים שאף אחד לא משלם להם, כל המשחקים היו נמכרים לערוץ 2 או 10, וכולנו היינו יכולים לראות את המשחקים חינם.

הכי פשוט בעולם.

אנחנו כבר שנים משלמים להם בכל פעם שהם רוצים. כמות התכנים בטלוויזיה קטנה, והמחיר שאנחנו משלמים רק עולה. אם לא היינו משלמים לפני כמה שנים, המצב היום היה טוב בהרבה, אבל טעינו, ואנחנו מרגישים את זה בכל יום כשאנו מחפשים מה לראות בטלוויזיה, ומגלים ששוב אין מה לראות.

הפתרון הוא מאוד פשוט. כל אחד צריך לדאוג לעצמו. להחזיק את עצמו. לא צריך הפגנות, ולא צריך לצאת לרחובות. אל תגידו שזה לא משנה אם אתם משלמים, כי אתם רק אחד משבעה מיליון. אם כל אחד ידאג לעצמו ולא ישלם שקל, כולנו נוכל להנות מהרבה יותר תכנים בהרבה פחות כסף.