ראיתי את הכותרת והבנתי שיש בלאגן סביב השיר החדש של עמיר בניון ("אני אחיך"). נכנסתי לכתבה כדי לראות במה מדובר. דבר ראשון ניגשתי למילות השיר בשביל להתרשם מהן בעצמי.

אני מגן לך על הילדים

אני מוסר את נפשי בשביל המשפחה שלך

ואתה יורק לי בפנים

ברגע הראשון חשבתי שהוא מדבר על המתנחלים.

בשנתי האחרונה בצבא, אי שם ב-1998, עשיתי אבט"ש של שבועיים בישוב מעלה לבונה. היינו ארבעה חיילים מחיל הים שקיבלו את "העונש" לשמור בשטחים. מהר מאוד היה לנו ברור שזה האבט"ש המהנה ביותר שעשינו – בטח הרבה יותר כיף מאלה בקיבוצים בצפון. לא צריך מתנדבות משבדיה, לא צריך טלוויזיה בעמדת השמירה, הדבר היחיד שחשוב זה שיהיו חבר'ה טובים שנעים לך איתם.

באחד מהימים הצטרפנו למשחק כדורגל עם ילדי הישוב – שני חיילים לכל קבוצה. היה ממש כֵּיף, ובסוף המשחק שקבוצתי ניצחה, עשיתי כִּיף עם אחד הילדים. כשרציתי לעשות עוד אחד עם ילד נוסף מהקבוצה שלי, הוא הזיז את היד שלו ממני ואמר "לא רוצה.".

"למה?"

"אני שונא אותך."

"מה, למה אתה שונא אותי?"

"כי אתה איש רע."

"למה אתה חושב שאני איש רע?"

"כי אבא שלי אמר לי."

"אבא שלך אמר לך שאני איש רע?"

"אבא שלי אמר שכל החילונים הם אנשים רעים."

"אתה יודע שאני פה בשביל לשמור עליך?"

"אבל אבא שלי אמר לי שאתם חיילים רעים."

נזכרתי שבניון הוא חוזר בתשובה, ופתאום קצת היה לי מוזר שהוא תוקף מתנחלים. מבט על הראיון הקצר עם בניון חושף שהוא בכלל מדבר בשירו על אנשי השמאל שבוגדים במדינה (לדבריו).

אני רחוק בדעותי משמאלנים "יפי נפש" כמו ענת קם, אני גם רחוק בדעותי מימנים כמו אלה שגרים במעלה לבונה, אבל אני לא שונא אף אחד מהם.

אני אחיך, אתה אויב

אתה שונא אותי אבל אני אוהב

בניון אומר בשירו שהוא אוהב, אבל לצערי אני לא מוצא שום אהבה במילותיו.