Life is a moment

אז היי. 

לא מזמן התחלתי קורס פסיכומטרי כי כן.. צריך להתחיל להתקדם בחיים באיזה שהוא שלב..

היה כבר שיעור אחד והוא הביא לנו מיליון שיעורי בית.. ומשימות.. בקיצור - סיוט.

ביום הראשון ללימודים באמת שהיה לי אחלה מוטיבציה וישבתי ולמדתי בטירוף.. לאט לאט זה התחיל לדעוך

ברגע שהגעתי לבעיות המילוליות במתמטיקה (לא סובלת את זה!) ושם המוטיבציה נעצרה..

איף.. איזה סיוט.

מקווה להתבגר על זה כי בתכלס זה ממש לא לטובתי ואני חייבת להצליח. שכל הכסף הזה לא יילך סתם.

נקווה לטוב. \:

לפעמים אני כל כך שונאת את עצמי.. באמת.

אני דחיינית ברמות שאין לתאר. כל מה שאפשר לדחות אני דוחה. מה שאפשר לדחות למחר אני דוחה למחרתיים.

וכשמגיע מחרתיים.. דוחה את זה שוב. כי למה לא?

זה כבר מגיע לרמות שאני כבר מגעילה את עצמי. ואז זה הורס לי. לדוגמא לימודים. לדחות כל הזמן.. כןכן אני אלמד מחר..

שקר כלשהו..

בדיקת דם? כן כן שבוע הבא.. ושבוע הבא נמשך כבר כמה חודשים.

ניסיתי לעשות רשימה. לא עזר.

מה לעזזל אני עושה עם עצמי..