2008.

הייתה חרא שנה .

רבתי עם מלא אנשים

ועברתי כ"כ הרבה דברים רעים .

אבל האמת היא הייתה אחת הנחמדות .

הרבה צחוקים וטימטום ,

ופטל , הרבה הרבה פטל .

וגיליתי שבכל זאת יש לי חברים ,

למרות שניראה שהם צוחקים עליי כל הזמן  ._."

תמיד יש לי

 עם מי לצחוק , עם מי לדבר , למי להרביץ ,

את מי לאנוס , על מי להתלונן במשטרה , על מי לשבור צלחות ,

את מי לגלגל בשטיח , על מי לקפוץ כמו טרמפולינה וגם מישו לשגע .

למדתי טקטוניק

(למרות שזה לא יוצא בכלל)

גיליתי שיש לי סגנון משלי ,

שאין לאף אחד .

ושאני יפה כמו שאני .

לא צריכה להשתנות בשבילכם .

לא אוהבים אותי זדיינו ,

אני אמצע מישהו שאוהב אותי כמו שאני .

למדתי גם שבנים מפגרים

אין טעם לבכות עליהם ,

חבל על הכינרת .

וגם בכללי חבל לבכות ,

זה לא בריא .

הפכתי לאופטימית .

נהייתי שמחה ומאושרת .

ואתם זונות לא תצליחו לבאס אותי ! P ;