מכירים את המשפט "אני לא בנוי לקשר?"
נכון שזה סתם בולשיט? נכון.
זה אומר בנאדם חסר לב אבל בעל מצפון שכבר לא אוהב אותך אבל מפחד לפגוע בך.
אתם יודעים למה זה המשפט הכי אכזרי?
כי הוא משלה אותך.
הוא גורם לך להאמין שיש אהבה, ואולי עוד יש איפשהוא סיכוי, אבל זה ממש לא ככה.
מה עושים כשהאדם שאוהבים יותר מכל, שנהנים מכל מגע שלו, מכל חיבוק שלו,
מהריח שלו, מהצחוק שלו, כבר לא רוצה אותך?
הדרך הכי קלה היא להתאבד.
אבל מכיוון שאני מאמינה שהתאבדות במקרים כאלה היא חולשה, אני לא חושבת על זה.
כי אני עדיין בנאדם שפוי, ויש לי בשביל מה לחיות. גם אם כרגע זה לא נראה כך.
הדרך הפחות קלה היא לנתק קשר, כי כמה שקשה לך בלעדיו, הכי קל לתלוש את הפלסטר במהירות.
רוצים לשמוע מה גורם לו לחשוב ככה?
הוא פגע בי, בגד באמון שלי, הבריז שלי מלא, התחיל עם חברות שלי, היה אלים, ואגואיסט לגמרי.
אז הוא בטוח שכשאנחנו "רק ידידים" המצב שונה.
לא מאמי, המצב אותו דבר, רק שאתה גם שובר לי את הלב לרסיסים עם כל יום שעובר.
הוא גרם לי לשנות את עצמי, להשפיל את עצמי, להתייחס ולחשוב על עצמי כאילו שאני האדם הכי גרוע בעולם,
גרם לי להצטער שאני לא אנשים אחרים, ובכל זאת תמיד חזרתי אליו כי אני אוהבת אותו.
כן כן, אני עדיין אוהבת אותו,
מעמקי נשמתי. זאת אהבה.
אבל לא הדדית.
אני מנסה הכי כדי שנחזור, כדי שנרגיש רק אוהבים ונאהבים, אבל הוא?
הוא אומר שינסה.
וזה כל מה שהוא עושה.
והמילים הידועות שלו הן :"אני לא יודע. אני מצטער."
אבל הוא לא ינסה באמת, כי המעשים מבטלים את העצלנות שלו, ואת האגואיזם שלו, כי הוא לא באמת אוהב אותי.
מה לא הייתי עושה כדי שיקום בוקר טוב,
יבין שהוא כן אוהב אותי, לא יכול בלעדיי, ושיתחנן שאני יקבל אותו בחזרה.
אבל זה לא יקרה, חלמתי יותר מדי.
הייתי רכה מדי, ודואגת מדי. מה שלפי טענתו נקרא "שתלטנית".
עזרתי לו בכל ההיבטים בחיים שלו,
בלימודים, הוא עבר שנה בזכותי,
בחיים האישיים, חברים, לבוש, הוא עשה מעצמו,
מיכאל בעל אותה אישיות מדהימה, רק עם טיפה עזרה מהצד וטיפה הצלחה.
אז היום, כשאמרתי לו שאני לא יכולה יותר, ושיחליט כבר אם הוא רוצה אותי או לא
התשובה שלו היתה כרגיל "לא יודע"
וכמה אפשר לשבור לבנאדם את הלב?
אז החלטתי,
שעד כמה שכואב, הגיע הזמן שנפסיק.
לדבר. לגמרי.
כי לי לא טוב להיות ב"קשר לא מחייב",
ולו לא טוב להיות בקשר כן מחייב, אפילו שלדעתי זה בולשיט.
כשאתה אוהב מישהו אתה לא צריך אף אחד אחר. אתה צריך רק אותו בחיקך.
אז הנה, מיכאל אהובי,
הבנתי את כל הרמזים שלך יפה שלי,
הבנתי הכל.
אני עוזבת אותך לנפשך, ואני מודעת לעניין שאתה לא באמת תילחם עליי.
אתה לא באמת רוצה אותי,
ואתה לא באמת אוהב אותי.
כי מי שאוהב, רוצה להיות עם אותו אדם, וכן יעשה הכל כדי שזה יקרה.
ואני עשיתי
אבל מה אפשר לעשות כשהצד השני לא רוצה?
כשהצד השני מושפע מהמשפחה שלו, שחונקת אותו,
מהחברים שלו, שהם קנאים, ובכל שנייה שרואים אותנו ביחד לוקחים אותו,
אז תקשיב להם.
אל תשכח בחיים לקחת החלטות לבדך.
אוהבת לתמיד,
שלך,
Doos.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
