חזרתי :)המצב השתפר מאז הפוסט הקודם.
אני הרבה יותר שלמה עם הגוף שלי, הרצון לאנורקסיה כבר לא קיים אצלי, רק חיים בריאים וגוף בריא.
אני מאוד אוהבת את המראה הרזה, אבל התחלתי להפנים שאני בחיים לא אהיה כזו.
יש לי חבר כרגע שאני פשוט אוהבת אותו כל כך, והוא גורם לי להרגיש כל כך בטוחה בעצמי, בי, בגוף שלי. (ומצד שני יש את הקול שמהדהד בראש- תרזי בשבילו, שלא תהיה לך כרס..)
בזמן האחרון אני שומרת על משקל מסוים- 44.5 - 45 , ואני אוכלת כל מה שאני רוצה, כולל בולמוסים (פיתות עם שוקולד -.-).
אני עדיין מחשבת קלוריות, עדיין בוחנת את עצמי בכל דבר קטן, עדיין מתבאסת עם מכנס מסוים לא יושב טוב או עולה עליי (מכנסיים שאני יודעת שלא יעלו עליי אני בכלל לא מודדת, או שמה,
למה? סתם כדי להתבאס?).
אבל בכללי- אני יותר מאושרת, יותר טוב לי, יותר שמחה, התחברתי למלא אנשים חדשים, מצאתי אהבה, התקרבתי ממש לחברות שלי.. אז מה רע לי בחיים?
אבל עדיין - אני רוצה לשטח את הבטן, שזו בערך המטרה שלי כבר חצי שנה. יש ימים שהיא שטוחה, או ימים כמו היום שהיא נפוחה ממש.. המטרה- שהיא תהיה שטוחה תמיד.
יש לי כמה סטנדרטים לזה, שמאוד קשים לביצוע אבל אני מקווה שאני אצליח.
את אזור הרגליים והתחת סוף סוף התחלתי לאהוב (כפרה על התחת שלי -555-), והחזה סוף סוף גדל (מ76 ס"מ ל81 ס"מ, זה יחסית הרבה בשבילי :)) - מוזר שבהיקף החזיה
ירדתי. הייתי 68, עכשיו אני 67. אני רוצה רק לשטח את הבטן, רק. לא לאבד שום דבר ממה שציינתי, לא את התחת ולא את החזה. אפשרי? אני ממש מקווה..
והבולימיה.. לצערי עדיין חלק ממני.. למדתי שיטות חדשות ומעולות להקאה. הרבה יותר טובות, כמעט מוציאה הכל..
עצוב לי לדעת שאני לא מסוגלת להפסיק. שעוד חצי שנה אני סוגרת שלוש שנים של בולימיה.
תפריט:
בוקר - נס קפה (50) + 2 שזיפים מיובשים (60) = 110 קל'.
ביניים -
צהריים -
ביניים -
ערב -
סה"כ =
ספורט:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הזאתי שבדיאטה.
