רק לא להיות לבד.."
אוף אני יודעת שחפרתי על זה (או לא ממש) בפוסט הקודם אבל אני מרגישה ממש בודדה בתקופה האחרונה ואני לא יודעת איך לצאת מזה.. אני רק מכניסה את זה לעצמי לראש יותר ויותר...
"השמנתי, התכערתי, התחצ'קנתי, השיער שלי נהיה מכוער מאז שהסתפרתי ובקיצור אני מכוערת!!"
אלו השיחות שלי עם עצמי בגדול... אחלה שיחות עידוד אה?! לא!! בא לי לבכות!!!
בחיים אני לא אמצא ככה מישהו אבל אני לא מצליחה להוציא את עצמי מזה!!
היום ניפגשתי עם חן כי הוא רצה לספר לי שהוא נפרד מחברה שלו (כן כן הייתה לו חברה איזה חודש..) בגלל שהוא הבין שהוא עדיין אוהב אותי ובלה בלה בלה.. אין לי כח לדרמות האלה!!! הוא מתחיל לדבר כאילו אנחנו באיזו טלנובלה ואין לי עצבים לדרמות כאלה.. בטח שלא לדמעות..
אני יודעת, אני רעה.. מאוד אפילו!!! היום אמרתי לשרון שממש בא לי להפריד ביניהם.. סתם ככה כי בא לי אבל אני לא באמת אעשה את זה.. בסוף מסתבר שהם לא צריכים את עזרתי, הוא עשה את זה יפה מאוד בעצמו אבל לא מהסיבות שאני רציתי.. אני ממש לא רוצה לחזור..
נמאס לי מעצמי!!!! נמאס לי מהכל!!!!!!!
בא לי לברוח.. אבל לא באמת להיות במקום אחר, לא באמת להרגיש...
אני רוצה לישון איזו תקופה.. לא להרגיש כלום כמה זמן ואז לחזור לחיים אולי שקטים יותר...
גם לא מתאים לי עכשיו הדיכאון הזה.. בכלל לא...
בעעעעעעעע שונאת את עצמי!!!!!!!!!!
לאן??????????? פשוט לאן??????
פוסט מסריח.. סורי..
ביי