לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

reality bites


"יש הרבה אנשים בעולם...אבל לא מספיק בני אדם".

כינוי:  מומין

בת: 38

ICQ: 329873376 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

.everybody hurts...sometimes


לפעמים אני חושבת שעדיף לחיות בבועה מאשר להיות בעל מודעות עצמית.

תחשבו על כל האנשים שאתם מכירים שחיים בבועה..גם אם הם לא בדיוק מושכים במיוחד ואף אחד לא ממש שם עליהם וחושבים שכל העולם בכיס הקטן ש'להם...גם אם צוחקים עליהם והם חושבים שצוחקים איתם...לא עדיף ככה? לא עדיף לחיות בבועה ולהיות מאושר? גם רוב הסיכויים שאנשים שחיים בבועה לא ממש יתנתקו ממנה...אלא אם משו ממש קיצוני יקרה...

 

בד"כ אנשים בעלי מודעות עצמית..שמודעים לכל החסרונות שלהם ולרושם שהם יוצרים ולתגובות של הסביבה שלהם יהיו הרבה פחות מאושרים...

לפעמים עדיף פשוט לא לדעת..למרות שאני חושבת שמודעות עצמית זו תכונה מבורכת..כי ככה אפשר להשתפר..ברגע שעולים על טעות מסויימת שעשיתם או על מגרעה מסויימת שקיימת בכם עברתם כבר חצי דרך בלתקן אותה.

 

יש גם ת'סתומים האלה שחיים בבועה שהם לא שווים...ובעצם הם נפלאים ומיוחדים ופשוט היו צ'כים לחכות שמישו יפקח להם ת'עיניים וינער אותם קצת...

 

בזמן  האחרון התפכחתי..חשבתי שפספסתי משו..משו שילווה אותי לכל החיים..אבל הבנתי שדי הגזמתי...הבנתי שדברים הם בעצם לא כמו שהם נראים..או כמו שנראו לי לפחות..

 

הבנתי שלא משנה מה אתה ומי אתה , איך אתה נראה , איך אתה מתלבש , איך רואה אותך החברה...העיקר ההרגשה הפנימית שלך..אושר נובע מהרגשה פנימית..ברגע שהיא בשמיים..האושר שלך בכלל יהיה בעננים...

 

תמיד כשאתם עצובים תחשבו על דברים אחרים שיש לכם בחיים , כמה יתרונות יש לכם שלאחרים אין...אם אתם בדיכי אל תתנו לזה להיכנס לכם עמוק...אין לכם חשק לצאת?בא לכם להשתקע בבית , לראות טלוויזיה עטופים בשמיכה ולזלול האגין דאג?? אז באסהההה!!! צאו , תבלו , תעסיקו את עצמכם, תכירו אנשים חדשים , תעשו דברים שלא העזתם לעשות , תהיו ספונטנים , אתם רוצים לעשות משו? אל תמצאו תירוצים...תעשו אותו עכשיו ומיד! ולא תאמינו עד כמה שזה מרפא..

 

חושבים שרק אתם מדוכדכים? סורי לאכזב אתכם..אבל 'תם לא כאלה מיוחדים..זו בעיה בינלאומית...אפילו האנשים ש*הכי* לא ציפית מהם בוכים לפעמים...

 

 

 

 

וכמו שrem אומרים...

 

When the day is long and the night, the night is yours alone, When you're sure you've had enough of this life, well hang on

Don't let yourself go, 'cause everybody cries and everybody hurts sometimes Sometimes everything is wrong.

 

Now it's time to sing along When your day is night alone, (hold on, hold on) If you feel like letting go, (hold on) When

you think you've had too much of this life, well hang on

 

 'Cause everybody hurts. Take comfort in your friends

Everybody hurts. Don't throw your hand. Oh, no. Don't throw your hand If you feel like you're alone, no, no, no, you are not alone If you're on your own in this life, the days and nights are long, When you think you've had too much of this life to hang on

 Well, everybody hurts sometimes, Everybody cries. And everybody hurts sometimes And everybody hurts sometimes. So, hold on, hold on Hold on, hold on, hold on, hold on, hold on, hold on Everybody hurts. You are not alone

 

סמכו עלי...

 

I’ve been there , done that

I know…

 

שלכם , דפי.

 

נכתב על ידי מומין , 2/10/2005 18:24   בקטגוריות אופטימי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש מוסיקה=יש סיבה לקיום שלי!


A long long time ago I can still remember how that music used to make me smile

 

i knew that i was out of luck the day the music died

 

this would be the day that i die , this would be the day that i die!

 

 

 זה היה רק לפני כמה ימים , אבל בשבילי זה נמשך נצח נצחים!!!

התאריך: 28.10.04

הסיבה: המחשב קצת נדפק

המקרה: הלווית הרמקולים שלי...אכן..שמעתם נכון...הרמקולים שלי נדפקו לגמרי!!! אתם מבינים את המשמעות של חוסר רמקולים???אתם מבינים מזה אומר??? האמתי שגם אני לא הבנתי...עד היום...במהלך הימים האחרונים חשתי , כי משו חסר אבל לא ידעתי מה...היה לי מחשב , היה לי אייסיקיו , היה לי אינטרנט אבל משו אחד היה חסר...לא הייתי שלמה עם עצמי...עברו שניות , דקות , שעות...ואז התחלתי להרגיש חלחלה בוערת בעורקיי...רק אז הבנתי שהחלחלה הזו היא בעצם לא אחרת מ

 

שיעמום!!!

 

כן , כן...אותו שיעמום מדובר ואכזר , שממנו כולם מנסים להימנע!

לא הבנתי למה הרגשתי ככה...טוב נו , זה לא כאילו אני שוקקת חיים כשאני מול המחשב...אבל בד"כ זו תעסוקה נחמדה ולא כזה משעמם לי...זה מעביר לי ת'זמן בסבבה..אבל לפתע...

 

זה הכה בי!!!

 

אין לי רמקולים!!!אין לי מוסיקה!!!

 

המילים "אין מוסיקה , אין מוסיקה" הדהדו בקולי ללא הרף במשך שעות ארוכות (טוב האמתי רק לאיזה 2 דקות ככה כי אז הגיעה הפיצה שהזמנו ושכחתי מזה בכלל , אך לשם האווירה...)

 

מיזה למדתי שאני פשוט לא אוכל לחיות בלי מוסיקה...כמה ימים זה עוד נסבל...אבל כל החיים...הייתי מתפגרת!!!

בכל מקרה , היום התבכיינתי לידיד שלי מאור שמשעמם לי כי אין לי מוסיקה והוא הטמין בי מוטיבציה ואמר "דפנה את יכולה לעשות את זה! את יכולה להחליף את הכבל לכבל השני ואז יהיה לך מוסיקה!" אבל הייתי כ"כ עצלנית...הייתי חצי מטר מהכבל , הכבל שיביא אותי לגאולה , לאושר הנצחי...אבל פשוט לא יכלתי...העצלנות מנעה בעדי...

 

אבל מאור המשיך לעודד אותי...וגרם לי להבין שאני כן שווה משו! אני מסוגלת להחליף כבלים! אחח מה הייתי עושה בלעדיו...

כפרעלייך מאור!

מאז אירוע מרנין חושים זה - החלפת הכבלים...חזרה השמחה לחיי!!! הרמקולים קמו לתחייה ופתאום נשמעו ברקע צלילי השיר "my band" של אמינם...

אז , ילדים אתם יודעים מה הבנתי מהסיפור הזה?(חוץ מזה שסתם היה צריך להחליף לרמקולים ת'חוטים ואני כמו איזה פטמה חשבתי שהם נהרסו טוטאלית...) הבנתי כמה אני מעריכה מוסיקה!!!

 

 

מוסיקה - כפרה עלייך!

 

עד כאן דפי (מ"ירדן דפנה ומאור") אלון.

 

נכתב על ידי מומין , 1/11/2004 22:00   בקטגוריות אופטימי  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



8,843
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למומין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מומין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)