מה קורה?
היום אני במצב רוח טוב כי:
א] היום עשינו בגרות באנגלית וכבר לא
נלמד את האנסינים המעצבנים האלה!!!
ב] כי הלך לי ממש טוב 
הבוחנת היתה סטלנית,נתנה לנו להעביר מילונים
ולהקליט את ההבנת הנשמע ברדיו
הכי מעצבן היה שבנות מנצלות את זה ואל מי הם
באות להשוות תשובות?
נכון מאוד,אליי!!!!
מה שהכי היה מצחיק בבגרות היה הנושא שלו:
אומנות
מה הכוונה אומנות? קופים שמציירים
מה זה השטויות האלה?!
אבל מה שהכי הרבה הצחיק אותי בנושא הזה
היה השם של הקופים: ביל,טום וטובי חחחח
והם רשמו שטום הוא השימפנזה הבוגרת מכולם
(מזכיר לכם משו?)
אז,איך הלך לכם?
סורי שלא הבאתי ספוילרים למנוים,פשוט לא היה לי
זמן כל השבוע...בקרוב פיצוי!
בפרק הקודם:
מעיין ואבי הפכו לחברים (אחרי שכולם חיכו כבר =] ) הם הלכו לים בלילה וחזרו בבוקר
מעין עלתה לחדר ונרדמה :
היא התעוררה לאחר שעה וחצי של שינה
היא הרגישה שמישהו מחזיק בה,היא הסתובבה וגילתה שאבי מחבק אותה ויושן לידה
"אבי? מה אתה עושה פה?" שאלה
"בוקר טוב נסיכה,היה לי משעמם לישון לבד אז באתי לישון איתך" אמר וחייך חיוך מרוצה "זה לא מפריע לך נכון?" שאל
"לא ,בכלל לא" ענתה
"אויש מעייני אני כ"כ אוהב אותך" חיבק אותה
"זה הפעם ה20 אלף שאתה אומר לי את זה" גחחה
"כי מה שנכון חוזרים עליו לא? חוצמזה תני לי להתלהב"
"טוב בסדר,תמשיך להתלהב" צחקה
הם הסתכלו אחד על השני והתקרבו,לאט לאט,היא כבר הרגישה את השפתיים שלו,באה לתת לו נשיקה אבל משהו הפריע....
פרק 22
אווווו....מה אני רואה פה..." צחקה עדי
עדי נכנסה לחדר והסתכלה עליהם "אני מפריעה"? שאלה עדי
"כן מאוד!" אמרה מעיין
"מה כבר עשיתם? *גבות גבות*" שאלה
"זה לא ענינך" אמר אבי
"אל תגרמו לי לחשוב ש..."
"לא עדי,אל תחשבי על זה אפילו" קטעה אותה מעיין
"טוב בסדר,לא חשבתי,עכשיו הפסקה אם אתם כבר ערים אז תבואו לכיתה,נראה לי שהמנהל רוצה לדבר איתנו" אמרה
"טוב,תכף אנחנו מתלבשים ובאים" אמרה מעיין
"לא בא לי לבזבז את כל ההפסקה שלי כאן,אז אני הולכת" יצאה מהחדר עדי
היא קמה מהמיטה,התמתחה ולקחה את התלבושת מהארון
היא ראתה שאבי עדיין במיטה שלה היא גיחכה בגרונה "אהמ..אהמ.."
אבי הסתכל עליה כאילו כלום "מעיין את צריכה לטפל בשיעול הזה שלך" צחק
"אבי,צא מהחדר אני צריכה להתלבש"
"אין לי כוח לקום,תתלבשי באמבטיה" אמר ופיהק
"שום להתלבש באמבטיה,צא מהחדר" אמרה וזרקה עליו כרית
"אה...ככה את מתחילה איתי? אוקיי...." אמר ולקח עוד כרית ואז התחילה מלחמת כריות
"אבי אתה מרביץ לי חזק" צעקה
"סליחה" אמר ומיהר להפסיק
"נראה לך?" אמרה ונתנה לו מכה חזקה יותר
"אאאווווץ'!!!!" צרח
"לא נורא,לי זה יותר כאב" גחחה
"מה יותר כאב? אני יראה לך מה זה!!"
הם זרקו אחד על השני כריות,עד ששניהם נפלו על הרצפה והסתכלו אחד לשני בעיניים,הם חייכו
אבי התקרב אליה
"אתה לא חושב שנגמרה כבר ההפסקה?" שאלה
"אז מה?"
"מה 'אז מה' תתלבש מהר אנחנו מאחרים!!"
"חייבים ללכת היום לביס?" שאל באכזבה
"כן!! " אמרה "לך תתלבש ע=כ=ש=י=ו!!!" צעקה
"טוב,טוב" אמר ויצא מהחדר
"איזה קרציה הבן-אדם הזה" חשבה "אבל אני כ"F אוהבת אותו!!" נשכבה על המיטה
היא התלבשה ויצאה מהחדר
"מה המנהל הפעם רוצה?" חשבה
היא נכנסה לכיתה "המורה לא הרגשתי טוב" אמרה למורה
"כנסי גב' שם-טוב" אמרה המורה "המנהל עכשיו צריך להודיע משהו" הוסיפה
היא התיישבה במקומה וחייכה לאבי שישב מאחוריה (הוא הגיע לכיתה לפניה)
כעבור 10 דק' המנהל נכנס לכיתה
"שלום תלמידים,ברצוני לשאול שאלה ולהודיע הודעה" אמר בקול גבוה
כל הכיתה השתתקה
"1) נתחיל בשאלה:"מי זרק את הסוודר של המורה מהחלון בזמן שהיא לא הייתה בכיתה? אני יודע מי עשה את זה,אבל אני רוצה לשמוע את זה מכם"
כל הכיתה הסתכלה אחד על השני
"בטח שהוא יודע..." פנה רועי לשלומי
"שלומי? מה מצחיק כ"כ?" שאל המנהל את שלומי
"אני לא יודע מי זרק,מה נתפסת עלי?" שאל
"שקט! ותמחק את החיוך הזה מהפרצוף שלך!"
"למה?" שלומי לא הבין מה הוא רוצה ממנו
"כי זה חיוך נבזה,זה חיוך ממזרי"
"אבל הוא סיפר לי משהו מצחיק" ניסה להגן על עצמו
"זה לא מענין אותי! תמחק את החיוך הזה מהפרצוף שלך" צעק "אתה חשוד מספר אחד שלי" הסתכל עליו בפרצוף מחשיד
"אבל אמרת שאתה יודע מי עשה את זה" התחכם שלומי
"מה זה קשור? אל תתחצף!"
"אני מתחצף?" התמם שלומי
"שקט! גם עכשיו אתה מתחצף" צעק עליו המנהל
"מה כולם רוצים ממני? " לחש לרועי
"מי שלא יודה עד סוף היום מי זה היה ,כל הכיתה תקבל עונש כיתתי" אמר המנהל
"אבל המנהל,זה לא פייר" אמרה אשלי
כל הכיתה התחילה להתווכח עד שהמנהל חטף קריזה וצעק "את,אתה,אתה ואתה שניכם החוצה!" צעק "ואל תחזרו עד סוף השיעור"
הם יצאו החוצה
המנהל בא לצאת מהכיתה אבל..."שלומי,אל תשכח שאני נמצא פה בבי"ס עד סוף היום,מתי שתחליט תבוא" אמר ויצא מהכיתה
"מה כולם נתפסו עלי? מה אני לוכד זבובים?" שאל בכעס
"לא,אתה לוכד עכברים" צחק עליו אבי
הצלצול של ההפסקה נשמע,התלמידים באו לצאת מהכיתה
"פסססטט...פססססט..." לחש אבי למעיין
"אה?" שאלה באדישות
"פגשי אותי בלובי ב 9 בלילה"
"למה?" שאלה
"הפתעה" העלה חיוך על פניו
"אוקיי...." משכה בכתפיה ויצאה מהכיתה
אעאעאעאעא.....מחר הבגרות הכי קשה ביקום!!!!
חרשתי כבר על החומר ואין לי כוח כבר להמשיך :-(
אתם תחליטו מתי פרק הבא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לצידך תמיד-בדם קר