היי כולם!
נכון שהבטחתי 3 פרקים בשבוע?
טוב השבוע היה עמוס מאוד ועשיתי מאמצים כדי להעלות את הפרק הזה
לא בטוח שאני יהיה בבלוג עד יום שלישי
כי יום ראשון בגרות ויום שני מגן
אז תסלחו לי אם לא יהיה פרק עד אז ^^
שימו לב הקטע הבא לא לקוראים שלי:
אני פונה אלייך מור היקרה,
תקשיבי לי טוב,
אני מאוד נחמדה בדר"כ אבל עד שמעצבנים אותי
כן,מלא בנות כמוך מציפות את הרשת עם הזבל שלהם
זכותי להגיד מה אני חושבת,זכותך להגיב לי בבלוג
אבל עד כאן!
נמאס לי כבר מכל השטויות שלך!
אחלה,קיבלתי את זה שאת חושבת על הבלוג שלי שהוא מגעיל
זה בסדר גמני חושבת ככה על הבלוג שלך
בסה"כ אני אמרתי לך את דעתי ואמרתי את זה הכל לטובתך
הפרעות אכילה מתחילה הכל מהחברה
וסה"כ אמרתי שאל תעשי חשבון לאף אחד ותאכלי אבל את מתחילה לקלל
אז סבבה גמני יקלל אותך!
וכן,אני בת 18 תכף למה יש לך בעיות?
פרק 24
בפרק הקודם:
אבי לקח את מעיין לארוחת ערב בספריה והדיע לה אח"כ שהוא נוסע לחו"ל
הם הלכו ללובי:
"אז מחר אני הולך הביתה לארגן כמה דברים ואז אני לא יראה אותך למשך שבוע וחצי"
"אז זאת הפעם האחרונה שאנחנו נפגשים לבנתיים?" שאלה
"כן!" אמר אבי "אז אולי תתני לי משהו לדרך?" רמז לה
"חחח...כמו מה?" צחקה
"כמו...נשיקה" אמר בפתאומיות
"אוקיי..." אמרה והתקרבה אליו,גם הוא התקרב אליה,היא הרגישה את שפתיו מתקרבות אך:
"מה אתם עושים כאן תלמידים בשעה כזאת?" שאל איש מפחיד וגבוה
"אההה...מי אתה?" שאלה מעיין
לפתע הגיח מאחוריו המנהל "אני רואה שכבר פגשתם את אלכסנדר-המשגיח החדש שלנו"
הם הסתכלו אחד על השני בהלם ולא ידעו מה לעשות...
הפרק:
"מה מעשיכם כאן?" שאל אלכסנדר
"כלום,רק דיברנו" אמר אבי
"בשעה כזאת? אתם הראשונים שאני מעניש-הסיפתח שלי" אמר בחיוך מרוצה
"אז אלכסנדר,מה העונש שאתה נותן להם?" שאל המנהל
"אמממ...בוא נראה" חשב אלכסנדר "שעתיים עונש בריתוק" קבע
"אבל זה לא פייר,לא ידענו שאסור להשאר פה" אמרה מעיין
"עוד מילה אחת ואני מוסיף לכם עוד שעה לריתוק" אמר אלכסנדר
"אדוני,תקשיב" אמר אבי "מחר אני הולך הביתה כי אני נוסע לחו"ל אז אין לי הרבה זמן"
"עוד שעה נוספה לכם לריתוק"
אבי ומעיין הסתכלו אחד על השני בעצב
"יש לכם עוד משהו להגיד?" שאל אלכסנדר
"לא" הנידו שניהם בראשם
"יופי,אז תעלו לחדרים שלכם"
הם עלו לחדרים עצובים מהבשורה,עצובים מהעונש,עצובים מהפרידה
מעיין נכנסה לחדר בעצבות
"נו איך היתה הפגישה שלך עם אבי?" אמרה עדי בהתלהבות
"חרא" אמרה מעין
"מה?למה?מה קרה?" שאלה עדי
"בהתחלה הפגישה הייתה כ"כ יפה" אמרה "היו נרות,פרחים,ארוחה רומנטית..הכל היה פשוט מושלם"
"נו אז מה את מתלוננת?" שאלה עדי
"עד שאמרתי לו שכבר מאוחר,אספנו את הדברים והתיישבנו על המדרגות בלובי"
"נו ומה כבר נורא בזה?"
"נו את לא מבינה?" אמרה מאוכזבת
"מה אני לא מבינה? כל מה שאני לא מבינה זה מה קרה לך? אולי תסבירי לי?"
"אבי נוסע מחרתיים לחו"ל" אמרה באכזבה
"למשך כמה זמן?"
"שבוע וחצי,את קולטת דווקא עכשיו שהכל התחיל להיות טוב! הייתי כ"כ מאוכזבת!"
"מה את כ"כ דרמה קווין? סה"כ שבוע וחצי,תמצמצי וזה יעבור"
"אולי את צודקת,אני צריכה לקחת את זה בקלות זה כולה שבוע וחצי" אמרה "אבל אני יתגעגע אליו" כיסתה את פניה
"נו ואיך נפרדתם?" שאלה עדי
"הסוף היה הכי מעצבן" אמרה
"נו איך?"
"שלוש שעות ריתוק!"
"מה? מה זה קשור בכלל?" שאלה
"מסתבר שיש משגיח חדש-אלכסנדר,הוא תפס אותנו והעניש אותנו"
"מה רציני?" שאלה
"דווקא בקטע שבאתי לנשק אותו" יבבה
"נו מה את בוכה? תשמחי יהיה לך מחר איתו 3 שעות פנויות"
"לא חשבתי על זה,את צודקת אבל הכל מהעיניים שלך" הצביעה עליה "מעכשיו לא תקדישי לחברות שלך זמן?" חיקתה אותה בזלזול מעיין
"טוב את צודקת בגללי הוא נוסע לחו"ל" אמרה עדי בציניות
"טוב,עדי את מעצבנת אותי לילה טוב" אמרה ונכנסה למיטה
"יופי אז זה אומר ששבוע וחצי הזה תקדישי לנו זמן?" שאלה עדי
"אויש עדי תסתמי כבר!" אמרה מעין וזרקה עליה כרית
#יום חדש# קרדיט לאורית+לולי על הרעיון שהייתי צריכה דחוף!
בבוקר הם נכנסו לכיתות והיום עבר כ"כ לאט
"מעיין" פנה אליה אבי
"מה?" שאלה
נשארו לך עדין מהכדורי שינה?" שאל
"אוקי.... הבנתי את הראש שלך..."
"מסוכם?" שאל
"מסוכם" ענתה בחיוב וחייכה
היא עלתה לחדר,פתחה את המגירה והוציאה כדור שינה ודחפה אותו לכיס
"חחחח אבי התחמן הזה" צחקה
הם נכנסו ביחד לחדר ריתוק שהיה בקומת הכניסה.
"צריך למצוא הזדמנות שהמורה יצא ונכניס לו את הכדור לכוס" אמר אבי
"שבו בבקשה תלמידים" צווה עליהם המורה
המורה הזה לא היה בדיוק מורה קשוח וכנראה שאף אחד גם לא הקשיב לו
"טוב,בואו נתחיל לקרוא שמות" המורה קרא את כל שמות התלמידים שקבלו ריתוק
"אז אם כולם פה,אפשר כבר לנעול את הדלת" אמר ונעל את הדלת
אבי פנה אל אחד התלמידים מכיתה י"ב
"יש מצב אתה עוזר לנו?" שאל
"דבר" ענה הנער האדיש
"בוא נרדים את המורה וכולנו נברח מהחלון" אמר אבי
"אחלה,אבל איך"?
"תעסיקו אותו ואני יכניס לו כדור שינה לכוס"
"בסדר" אמר הנער
"אבל שזה ישמר ביננו כן?" שאל אבי
"ברור,ברור",הוא סיפר לחבר שלו ואמר לו לבדות מריבה.
הם החלו לרייב בינהם
"הי,הי מה הולך שם?" שאל המורה
הוא ראה שאף אחד לא מתייחס אליו והמריבה ממשיכה אז הוא התקרב אליהם
בנתיים מעיין הלכה ליד השולחן של המורה וזרקה לתוך כוס התה שלו כדור
הם סימנו לו שאפשר להפסיק את המריבה
n המריבה הופסקה –
"אני לא מבין לא מספיק אתם בריתוק,אתם רוצים לקבל עוד ריתוק?" התרגז המורה
"לא המורה סליחה" ענו לו שתיהם
כולם התיישבו במקום ומעיין ואבי חיכו שהוא ילגום סוף-סוף מהתה
"נו תשתה כבר" מעיין חשבה בחוסר סבלנות
הוא שתה לגימה ועוד לגימה אבל עדיין הכדור לא השפיע
"כמה זמן לוקח לכדור הזה להשפיע?" שאלה מעין את אבי
"לא יודע,נחכה ונראה"
כעבור 10 דק' המורה החל להרדם,עצם עיניים,הוריד את הראש והתעורר וככה זה חזר עד שהוא נרדם לגמרי
"כמה זמן יש השפעה על הכדור הזה?" שאל אבי
"בדר"כ זה 4-6 שעות השפעה אבל אני עדין לא יודעת כמה הוא שתה"
"לא נורא נספיק לחזור לכאן עוד שעתיים לא?" שאלה מעין
"כן,נראה לי נספיק" אמר למעיין "כולם לחזור לפה אחרי שעתיים" פנה לכולם
הם יצאו מהחלון (שהיה בקומת קרקע)
"בואי יוצאים מהבי"ס" אמר למעיין
"לאן הולכים?"
"הפתעה!"
"עוד פעם? הכל הפתעות אצלך" צחקה
"בואי נברח" תפס לה את היד ושניהם רצו
הם הלכו ביחד לקולנוע
"כאן עוד לא היינו" אמר "איזה סרט את בוחרת, הוסיף ושאל
"מענין אם יש כאן סרט אימה" אמרה
"מה אימה?" התפלא "את לא רוצה קומדיה רומנטית?" שאל
"אני? קומדיות רומנטיות?" צחקה
"מוזר..את הבחורה היחידה שאני מכיר שלא אוהבת קומדיות רומנטיות"..
"חחח" צחקה "בוא נחפש סרט אימה טוב"
"בטוחה שאת רוצה אימה?" שאל
"מה קרה,אתה מפחד אבי?" דיברה אליו בזלזול
"לא!" ענה ומעיין הסתכלה עליו במבט של 'אני יודעת שאתה כן אז אל תנסה לעבוד עליי'
"טוב בסדר,אני לא אוהב סרטי אימה אבל בשבילך נלך"
הם הלכו לקופה ושאלו את הקופאית איזה סרט אימה היא הכי ממליצה,שילמו ונכנסו לקולנוע
"אמממ...פופקורן קטן,בינוני או גדול?" שאל
"גדול י'קמצן,גדול" אמרה
"טוב בסדר,פופקורן גדול בבקשה" אמר למוכר
הם נכנסו לקולנוע והסרט התחיל
על הדקה הראשונה של הסרט היה קטע מפחיד,אבי כסס את ציפורניו ומעיין צוחקת מהקטעים המפחידים (קרדיט לאורטל על הרעיון הזה)
"אמאלה איזה פחד" אמר אבי
"מה אתה פוחד כמו נקבה,תרגע אבי אתה אמור להיות גבר" אמרה לו מעיין
הסרט המשיך ואבי ניסה להתקרב למעיין,הוא עשה פיהוק מזויף כדי להניח את ידיו מאחורי גבה,הוא התקרב אליה עוד וחיבק אותה צמוד
הסרט הגיע לקטע של מתח מטורף
"תסתכל,עכשיו הוא הולך לרצוח אותו בטוח" אמרה מעיין לאבי
"מאיפה את יודעת?"
"יחוש" חייכה
"כן!כן!" צעקה "תוציא לו עכשיו את המעיים" המשיכה
אבי שראה את כמות הדם שנשפכת אמר "נדמה לי שאני הולך להקיא" כסה את פיו עם ידיו ורץ מהר לשיותים
כעבור כמה דק' הוא חזר "אני מרגיש יותר טוב.." אמר
"יופי..." אמרה מחוסר הקשבה "דווקא הפסדת את כל המתח"
"נראה לי שזה הסרט אימה האחרון שאני רואה"
"אהא...אהא..." ענתה בחוסר הקשבה
הסרט נגמר והם יצאו מהאולם—
"אהההההההה" התמתחה מעיין "נהנתי מהסרט הזה כ"כ "אמרה
"כן! גם אני...משהו!" אמר בציניות
"מה? לא נהנת?"
"בהתחשב בזה שהלכתי להקיא פעמיים..אז כן"
"מה אתה רוצה? אכלת כמעט את כל הפופקורן י'שמן" צחקה
הם חזרו לבי"ס,נכנסו דרך החלון וראו שכל הכיתה (של המרותקים) כבר נמצאים שם
"ואמרתם לנו לחזור עוד שעתיים הא?" שאל הנער מכיתה י"ב
"זה לא כ"כ משנה,בואו נעיר אותו" הציע אבי
המורה שקם בבהלה אחרי שניסו להעיר אותו אמר "מה? איפה אני?" כלא מבין כלום
"המורה כבר 3 שעות אנחנו פה ואתה נרדמת" אמר אבי ברוגז
"אני מצטער" פתח את הדלת
כולם יצאו מהכיתה חוץ מאבי וממעיין
"אז..זוכרת שאלכסנדר תפס אותנו בזמן שהיית צריכה לתת לי משהו לדרך?" שאל
"כן את זה אני זוכרת היטב" צחקה
"אז מה דעתך לתת לי משהו לדרך עכשיו?"
"בסדר טיפשון" נתנה לו מכה על האף,הם התנשקו ואח"כ יצאו מהכיתה
"טובאז אני הולך לקחת דברים מהחדר וישר הביתה" אמר לה
אבי ארז את דבריו ונפרד מחבריו
"טוב אז זהו,ו..שבוע וחצי בליל אבי" מלמלה לעצמה מעיין
הלילה הגיע מעיין נשכבה לישון ונרדמה...
הקטע היה שהייתי צריכה לדעת מה לעזאזל אפשר לעשות עם בן אדם שאוהבים במשך
3 שעות!!
כל מי ששאלתי אמר לי "מתנשקים"
אנשייייים 3 שעות להתנשק????
ואם אני לא יספיק להגיד לכם עד אז: חג שבועות שמח!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לצידך תמיד-בדם קר