לצידך תמיד ^_^

היי!!!! חזרתי!!!
אוקיי אז כמה דברים לפני שנתחיל
*ראשית-תודה לשירה על העיצוב המהמם!!! ותודה להילה על העזרה; בשורה הראשונה של הפתיחה (הייתי בבלק אאוט ולא ידעתי איך לפתוח והילה נתנה לי רעיון)
*תודה על התגובות בפרק הקודם,זה היה די ברור שאני אוהבת דברים שלמים אז-49? 50!
*הבלוג שלי פורסם בבלוג של מעריב לנוער ב-"המלצת השבוע" הייתי בהלם מוחלט:







האם שמתן לב שיצא הספר השלישי בסדרת דמדומים???
אני עובדת בצומת ספרים וכשקיבלנו את זה כמעט קיבלתי התקף לב ^.^ התלהבתי כ"כ וגם רשמתי פתק:








חחחחחח כן אם אתן שואלות אני עובדת בקניון הזהב מוזמנות לבוא לבקר

כמו שאתן רואות אני עובדת ואני חוזרת כל יום עייפה מהעבודה-זה אומר שקשה לי מאוד לכתוב פרקים אבל אני עושה את זה בשבילכן
כשאתן קוראות תגיבו-זה לא עולה כסף
בחייכם! יש לי מלא קוראים וכל הזמן מתווספים מנוים,קשה לכם להגיב?????? תגיבו כמה מילים על הפרק
מוצא חן בעינכם הפרק? תגיבו! לא היה משו מוצא חן בעיניכם? תגיבו! תנו לי דעה!
זה נורא חבל שלא הרבה מגיבים כי אני מרגישה שאין לי למי לכתוב...
וגם בנושא הזה-קשה לי מאוד להודיע לאנשים על פרקים,הפעם זאת היתה הפעם האחרונה אבל מעכשיו אני רצינית! אני לא מודיעה על פרקים יותר
מי שרוצה שיעשה מנוי,אין לי זמן לזה ואין לי גם כוח! אני מגיעה מאוחר מהעבודה וממש אין לי כוח! (חברותיי היקרות קחו את זה לתשומת ליבכן כי גם לכן אני לא מודיעה! כן מעיין זה כולל גם אותך!)

ועכשיו אחרי כל החפירות מגיעים לדבר שכולם חיכו לו:
תקציר העונה:
הסיפור החדש קרוי : "לצידך תמיד-בדם קר" כמו שחלק ניחשו הוא יהיה על תעלומת רצח
הסיפור הוא סיפור המשך של הספר "לצידך תמיד"
לעונה הזאתי מצטרפחם 2 תלמידים חדשים שישנו הכל -מישל ואלכס
למישל יש את אותה ההתחלה בדיוק כמו של מעיין,למעשה מישל היא דומה באופיה למעיין אך הסיפור לא יהיה רק עליה
אלכס-הוא הדמות החדשה שמעיין מתאהבת בו בזמן שאבי ואמיר צופים בקנאה מהצד
מי נרצח? מי מפענח את הרצח? רוצים לדעת? את זה תדעו בהמשך הסיפור ב"ה


==שנה חדשה-התחלה חדשה=
פרק 1

"אני לא מאמינה שהתגעגעתי למקום הזה" אמרה עדי למעיין בעודם נכנסות אל הבי"ס
"אני לא מבינה איך אפשר להתגעגע למקום כזה?!" שאלה מעיין
"מעיין,אל תעשי את עצמך,גם את התגעגעת למקום הזה,אם הזכרון שלי לא מטעה אותי כמה פעמים שישנו אצלך אמרת שאת מתגעגעת"
"טוב אולי את צודקת,אבל התגעגעתי קצת,אבל ממש קצת"
"כן בסדר" השיבה לה בציניות
"שמעתי ששיפצו את החדרים" מעיין ניסתה להעביר נושא
"מה באמת?" התפלאה עדי
"כן! ואני מתה כבר לדעת מה עשו לחדר שלנו"
"אז בואי נכנס מהר!"
"הנה אשלי" מעיין אמרה בגועל,רר השם הזה עשה לה בחילה
"איפה?" עדי ניסתה לחפש
"עדי,תסתכלי ישר" סובבה את ראשה "כמו כל שנה,היא חייבת לבדוק מי אלה הילדים החדשים ולחקור אותם,אני זוכרת שנה שעברה שהגעתי עם אמא שלי..כאילו זה היה אתמול,עזבי לא כ"כ בא לי להזכר בזה שוב"..
"השנה אשלי לא תצא מזה בקלות נכון?!  אני ואת" עדי הצביעה על מעיין "שתינו צריכות ללמד אותה להפסיק להיות מטומטמת כמו שהיא וזה הולך לקרות בכל דרך אפשרית..."
הן התהלכו במזדרונות הב"יס ,הוא היה מלא בתלמידים,הרעש של הדיבורים שהן כ"כ התגעגעו אליו נשמע ברקע הבי"ס
"מענין את מי הם שמו בחדר שלנו במקום ענבל" התענינה מעיין
"חסר לנו שהיא תהיה פאקצהאחרת.."
"היא תהיה מסכנה" מחקה מעיין
הן פתחו את דלת החדר,החדר באמת עבר שיפוץ-מדפים חדשים,ספריה חדשה,המזרונים הוחלפו,המעקה של המדרגות נצבע לשחור ועוד פרטים קטנים שהן לא שמו לב אליהם כ"כ
"וואו,באמת הם סידרו פה יפה" אמרה עדי
"תראי!" לפתע מעיין צעקה
"אעאעאעא..מה קרה?" עדי עלתה על המיטה בבהלה
מעיין עלתה גם כן היא ואמרה "יש רק 2מיטות!!!! אין לנו שותפה!!!" קיפצה על המיטה
"נבהלתי,חשבתי שיש מקק חחחחח" צחקה "יש! איזה כיף! נהיה שתינו לבד בחדר~" תפסה את ידה של מעיין ושתיהן קיפצו על המיטה

"אבא לא!" אמרה הנערה בעלת השיער השחור "אני לא הולכת לשם! אני שונאת מקומות כאלה! למה אתה מפריד אותי מהחברים ומהחברות שלי?"
"מישל,אני עושה את זה לטובתך! חברות שלך משפיעות עלייך לרעה! תגידי תודה שהבי"ס הזה הסכים לקבל אותך אחרי מה שעשית"
"חברות שלי משפיעות עליי לרעה?!" צעקה "ושם? כל הסנובים לא ישפיעו עליי לרעה?! אני לא הולכת לשם!" שיללבה את ידיה בכעס
"תלבשי את התלבושת,אנחנו נאחר,את לא רוצה לאחר ביום הראשון ללימודים נכון?" שאל אותה אביה
"אבא,אתה לא מבין שאני לא הולכת?!"
"מישל,בואי נעשה הסכם,אם ב3 חודשים הראשונים לא תסתדרי או שההתנהגות הזוועתית שלך לא תשתנה,אני מחזיר אותך לבי"ס שלך שתישארי עם החברים הדביליים שלך,בסדר?"
"חודש" אמרה בשילוב ידיים
"חודשיים וחצי" התווכח איתה
"חודש וחצי" המשיכה במשא ומתן
"סגרנו על חודשיים! לא מתפשר יותר"
"טוב בסדר" הלכה בכעס לחדרה "אתה תראה אבא,אתה תראה" מלמלה לעצמה בשקט "אני אגרום לזה שיעיפו אותי כבר בשבוע הראשון"

"מי זאת?" לפתע אשלי קלטה מרחוק דמות לא מוכרת
"היא נראית לי חדשה" השיבה לה נוגה "היא נראית בכיתה י"א "
"היי, אני אשלי" היא קמה מהספסל
"לעזאזל,פאקצה נפלה עליי" חשבה לעצמה "היי,אני מישל" חייכה אליה בחיוך מזויף
"אני כבר אוהבת את השם שלך!" חייכה אליה "אפשר לשאול לאיזה כיתה את עולה?"
"י"ב למה?"
"אומייגאד...את תהיי בכיתה שלנו,אם את רוצה אני יכולה לעשות לך סיור בבי"ס,להסביר לך על המורים,התלמידים" סלסלה אשלי בשיערה
"וואי תודה,את כ"כ נחמדה"
"כן אני יודעת" לעסה את המסטיק שבפיה "אבל שתדעי לך שלא לכל אחד אני נחמדה..אני לא יודעת להסביר אתזה,אבל משהו בך גורם לי לרצות להיות נחמדה,אז..מה את אומרת על הסיור?"
"אני אשמח! אחרי שאלך למזכירות"
"אוקיי אז שיהיה לך בהצלחה"!
מישל עזבה את המקום וחיוך זומם על פניה "מצאתי את הקורבן הראשון שלי" מלמלה לעצמה

אוקיי,התחלתי להקליד את הפוסט ב 2:58 ועכשיו שעה 4:00 ומחר יש לי עוד עבודה ללכת -.-
נא להעריך את זה..
אז..מה אתן אומרות על הפרק?
אהבת ת'סיפור? מוזמנת להמליץ הלאה!
ספוילרים ישלחו למנוים אחרי שאני אגמור לכתוב את הפרק השני
אני מזכירה שזאת הפעם אחרונה שאני מודיעה על הפרקים!!!

אני יודעת שהפרק יצא קצר אבל אין מה לעשות...

אם יש לכן רעיונות להמשך אני אשמח לשמוע אותם,רשמו לי אותם בחלון התגובות ואני אתייחס אליהם ^^