"בלה..בלה..בלה" מעיין מלמלה לעצמה
המנהל המשיך בדבריו והציג את צוות המורים לתלמידים החדשים
מעיין הסתכלה סביב משעמום,לראות אם יש משהו מענין.
לפתע תפס את עיניה משהו-מישהו מנופף לה לשלום
"היי" נופפה לו לשלום בחזרה בחיוך מזויף "עדי" הסתובבה לכוונה אך עדי הייתה ישנה על הכיסא עם פה פתוח
"עדי!!!!" ניערה אותה
עדי קפצה בבהלה "מה? מה?" הסתכלה לכל הכוונים
"נרדמת ו.."
"נרדמתי והערת אותי?!?!"
"מצטערת..פשוט אבי נופף לי לשלום ונלחצתי..."
"מה רע בנפנוף לשלום ידידותי?!"
"שום דבר פשוט..זה מוזר.."
"תעשי לי טובה ותתקי..רק תני לי לישון בשקט!" הניחה את ראשה על הכסא ועצמה עיניים
"אוף!" נאנחה מעיין והמשיכה להקשיב להרצאת המנהל
מעיין הרהרה לעצמה על השנה החדשה,וואו היא מתחילה כיתה י"ב
היא עדיין לא מצליחה לעכל את זה שבסוף השנה-הכל נגמר.
הרעש של הכסאות הזזים העיר אותה ממחשבותיה,כנראה שעכשיו זה הקטע שהמנהל אמר "אז..שיהיה בהצלחה..וכולם מומנים להכנס לכיתות..."
היא קמה והתמתחה "עדי" העירה אותה אך לא הייתה תגובה"עדי!!!!!!" ניערה אותה יותר חזק
"מה????" עדי שוב קפצה בבהלה
"כמה את יושנת? שתהיי בריאה"
"מה? כבר ההרצאה נגמרה?" התמתחה שוב
"עברה חצי שעה!!! קומי כולם כבר נכנסו לכיתות!" מעיין הקימה אותה בכוח ממקומה
הן נכנסו לכיתה "מעיין,עדי התיישבו בבקשה" פקדה עליהן המורה
"אוף! שוב פעם המורה הזאת? מה לא מצאו מורה אחרת?" מעיין לחשה לעדי וגלגלה את עיניה
עדי צחקקה "כנראה שהיא מתעקשת לא לצאת לפנסיה"
המקומות האחוריים היו תפוסים אז הן היו צריכות לשבת מקדימה.
"אז כפי שאמרתי..השנה כולנו מכירים..נוספו אך ורק 2 תלמידים חדשים: אלכס לוי ומישל אטיאס" אמרה המורה
מעיין הסתכלה סביב ,שום דבר לא השתנה מאז,כולם נשארו אותו הדבר
היא לא הצליחה לקלוט את הפרצופים שלהתלמידים החדשים,כנראה שהם ישבו בסוף.
"שיהיה לכולכם יום מצוין...אני מקווה שתתמקמו בהקדם..מחר הלימודים מתנהלים כרגיל,כמו כן מערכת השעות שלכם תלויה פה על הקיר" אמרה המורה
כולם קמו ממקומם לאחר דברי המורה,חלקם ניגשו לדבר זה עם זה וחלקם יצאו להפסקה,מעיין ועדי נשארו בכיתה לדבר
"מי זה הבון-בון הזה?!" נשכה מעיין את שפתיה
"מי?"
"זה שיושב בסוף,נראה לי שקוראים לו אלכס.." מעיין הסתכלה עליו מהופנטת
"היי,מעיין" ניגש אליה אבי
"היי" ענתה לו באדישות
"איך עברה חופשת הקיץ?" התענין
"בסדר...אתה יודע,קאריביים,מסיבות,בחורים.." עקצה אותו
"אני שמח שנהנת"
"כמה בחורות התנפלו עליך הקיץ? ובכמה כבר הספקת לבגוד?"
"מעיין,תפסיקי לרדת עליי,את יודעת מה? יש לי רעיון! בואי נפתח דף חדש" הציע "נשכח מהעבר,כאילו לא היה ביננו כלום,נתחיל הכל מחדש! מה את אומרת? שנה חדשה-התחלה חדשה!" הושיט לה את ידו
"בסדר" אמרה בהיסוס ולחצה את ידו "בחזרה להתחלה" חייכה אליו
"שתהיה לך שניה מוצלחת..ואל תשכחי שאת יכולה לסמוך עליי בכל דבר"
"כן בטח" גלגלה את עיניה אך אבי הסתכל עליה בפרצוף מאוכזב "אופס! שניה חדשה התחלה חדשה" גיחחה
"אני חייבת לדבר עם אמיר" אמרה מעיין לעדי לאחר שאבי הלך
"בשביל מה?"
"נמאס לי כבר לשחק את עצמי "החברה שלו",אני סתם פוגעת בו,הגעתי למסקנה שאני צריכה להפרד ממנו! בהקדם האפשרי!"
"צודקת לגמרי! תעשי את זה עכשיו ותורידי ממך את כל הנטל..הנה הוא שם" הצביעה עליו
מעיין בלעה את הרוק "זה עכשיו או לעולם לא..." התקדמה לכוונו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לצידך תמיד-בדם קר
