לצידך תמיד ^_^

"מה קרה?" קמו בבהלה יסמין,נוגה ומישל

"זה סיוט נכון? תגידו לי שכן...השיער שלי! השיער היפה שלי..." אשלי בכתה בעודה נוגעת בשערותיה "איך לא הרגשתי את זה? איך? איך?"

"וואו אשלי זה.." לנוגה לא היו מילים

"מי יכול לעשות לך כזה דבר?" שאלה מישל "בדאגה"

"מי כבר יכול לעשות את זה?!" שאלה יסמין

"אולי מישהו שממש ממש שונא אותה" אמרה מישל

"לא משנה מי זה היה,הוא הולך להצטער על היום שנולד" זעמה אשלי

"אני לא נכנסת לכיתה עד שאני לא מתקנת את זה!" שילבה את ידיה בכעס

"אבל את חייבת להכנס! אם לא תגיעי המורה תשלח מישהו שיחפש אותך ואח"כ יענישו אותך..."

"איך אני יכנס ככה לכיתה?" הצביעה על שיערה "מה יחשבו עליי?"

"אז תסתירי את זה עם כובע או מטפחת .." הציעה מישל

"וחוץ מזה אשלי,שנה שעברה במסיבה של מעיין את חבשת פאה שחורה...אז מקסימום תגידי שזה הפאה..."

"אוף!" רקעה ברגליה

"היי אלכס" עברה ליידו והתיישבה מאחוריו

"היי מישל.."

"שים לב לפאקצה שעכשיו תכנס"

אשלי נכנסה ומטפחת על ראשה,היא הסתכלה בחשדנות לכל הכוונים ולבסוף התיישבה במקומה

"נו..מה עם אשלי?" שאל

"חכה בסבלנות...תכף תבין.."

"בוקר טוב תלמידים" נכנסה המורה לכיתה "היום הלימודים מתנהלים כרגיל ומסתיימים ב16:00 ה.." המורה הפסיקה את דבריה כי קלטה משהו שמציק לעין "אשלי" פנתה אליה "את מכירה את החוקים,וידוע שבתקנון רשום שלתלמידים אסור לחבוש כובע/מטפחת בזמן השיעור,אני מבקשת שתורידי את המטפחת מראשך..."

"אבל.."

"בלי ויכוחים! תורידי את המטפחת מיד לפני שאנירושמת לך אזהרה..."

אשלי הסתכלה על המורה בהיסוס בפרצוף של -תרחמי-עליי-בבקשה!!!

"לחכות עוד הרבה?! אני רוצה להתחיל את השיעור!" כעסה המורה

אשלי הורידה את המטפחת לאט לאט..מחכה לתגובות מצד הכיתה

"מי שעשה את זה לבת דודה שלי גאון! אני מעריץ שלו!" לחש למישל

"היא בת דודה שלך??!" שאלה בבלבול

"כן,למה?"

"למה לא אמרת קודם?"

"אני מעדיף לא לשייך אותה למשפחה שלי..היא יותר מדי קרציה.."

"בזה אתה צודק בהחלט! אתה בכלל לא דומה לה.."

"מעניין אותי לדעת מיעשה את זה..." התעניין אלכס

"אמממ..למען האמת זאת אני...אני רוצה לעוף מפה ולחזור לבי"ס הקודם שלי ואשלי היא הקרבן הראשון שלי.."

"גדול! אני תומך בך בכל מה שתרצי..אם תצטרכי עזרה אני כאן..."

"אני עוד אזכור את זה" צחקקה בשקט

אלכס משך בכתפיו

"אתה יודע שיש עוד אחת כמונו ששונאת את שלי?"

"באמת? מי?"

"זאת שבכסא הראשון" הצביעה על מעיין "נדמה לי שקוראים לה מעיין שם טוב"

"היא נראית דווקא אחלה" מלמל

"הבנתי ששנה שעברב היא ממש התעללה באשלי,צבעה לה את החדר לשחור,עיצבנה אותה ובמיוחד ירדה עליה הרבה.."

"היא נראית טוב" מלמל לעצמו עדיין בוהה בה

"אלכס!" דחפה אותו "אתה מקשיב בכלל למה שאני מדברת איתך?"

"כן..כן..שחור..הבנתי!" המשיך לבהות במעיין

"אוף אתה מעצבן!" נשענה לאחור

==בהפסקה לאחר השיעור==

"איי!" מעיין התנגשה במישהו ונפלה על הרצפה,היא נעמדה על רגליה וראתה שזאת בת "תסתכלי לאן שאת הולכת מטומטמת!"

"אוי סליחה לא ראיתי אותך.."

"כמובן! אשלי..זה שצבעת את השיער לשחור לא אומר שנכנס לך שכל למוח הפצפון שלך כי בלונדינית תמיד תשאר בלונדינית ואת תשארי תמיד טיפשה כמו שאת.."

"אויש מעיין תסתמי!"

"אדיוטית!" דחפה אותה והלכה

"אני יכולה להשבע שזאתמעיין שצבעה לי את השיער"מלמלה לעצמה "אני עוד אנקום..."

עדי ומעיין התיישבו בקפיטריה לאכול,עדי דיברה עם מעיין ובשלב מסוים היא הרגישה שהיא לא מקשיבה לה

"מעיין! מעיין!" עדי שמה לב שמעיין בוהה במשך הרבה זמן והחליטה לנער אותה קצת בשביל שתתעורר

"מה? מה?" הניחה את המזלג שפיה על השולחן

"את לא מקשיבה!"

"מצטערת..פשוט..תסתכלי עליו.." הצביעה לכוון אלכס שישב כמה שולחנות ליד

"מה איתו?"

"הוא יושב לבד המסכן..אני אלך לארח לו חברה.."

"קודם אבי אח"כ אמיר ועכשיו אלכס?! לא מצאת מישהו אחר להתאהב בו?! אולי מישהו שהשם שלו לא מתחיל ב-א' ?"

"אל תהיי מגוחכת...זאת לא התאהבות זה רק הדלקות..שזה משהו שונה לגמרי

"אהא מה שתגידי.."עדי גלגלה את עיניה

"הלכתי..רוצה לבוא? תבואי! אבל עדיף שלא.." קמה ממקומה,לקחה את המגש והתקדמה לכוון שולחנו של אלכס

"היי" עמדה ליידו

"היי" ענה לה

"אלכס נכון?"

"כן...ואת מעיין?"

"כן..איך ידעת?"

"שמעתי עלייך הרבה מבת דודה שלי.."

"בת דודה שלך?" שאלה בחוסר הבנה מחכה לתשובה מאיפה לעזאזל בת דודה של החתיך שיושב לידה מכירה אותה?!

"אה סליחה! איפה הנימוסים שלי..רוצה לשבת?" הזיז את הכסא שלידו

"אם זה לא מפריע לך..פשוט הקפיטריה מלאה ולא מצאתי מקום לשבת.." התממה מעיין

"זה בסדר..שבי"

"תודה" התיישבה מולו "מי זאת בכלל 'הבת -דודה שלך' ?"

"אשלי.."

"מה? היא בת דודה שלך? אין מצב!" ההלם הכה אותה

"כן..והבנתי שדי התעללת בה בשנה שעברה" צחקק

"אמממ..כן בערך..טוב אני חייבת לזוז" מעיין ניסתה להתחמק

איך לעזאזל היא נדלקה על בן-דוד של אשלי,האם הוא גם שטחי כמוה?

"לא זה בסדר תשבי" תפס את ידה ושניהם הסתכלו זה על זו "זה בסדר..גם אני שונא את אשלי" חייך אליה

"מה באמת?" חזרה לשבת בכסאה

"כן..היא כזאת שטחית וחומרית כל מה שמעניין אותה זה "הלק שלה" "השיער שלה" וכל מה שקשור למראה החיצוני שלה" אמר בגועל "אני מעדיף לא לשייך את הילדה המפגרת הזאת למשפחה שלי...ובכלל איך היא בכיתה יב'? הרי היא כזאת טיפשה..."

"אני מסכימה עם כל מילה שאמרת" גחחה "וואו..סוף-סוף מישהו שמבין אותי ולא הולך אחרי התחת שלה כמו שאר הכיתה.."

"את יודעת,אני די מעריץ אותך על מה שעוללת לה ..." נגע בידה ומבטיהם נפגשו שוב

היא הסתכלה אל תוך עיניו הירוקות ולא יכלה להפנות את מבטה,היא יכלה להסתכל עליו כל היום בלי הפסקה,המבט,המגע הרך הכל מזכיר לה את..

"אני מצטערת אני חייבת ללכת" קמה מכסאה פתאום

"רגע חכי!" גם הוא קם "חשבתי..שאולי נוכל לבלות ביחד מתישהו..כלומר אם את רוצה.."

"אני אשמח" חייכה אליו והלכה

מי הייתה  מתארת לעצמה שזה מה שיקרה לאשלי?

די מגיע לה לא?!XD

　ומי היה מאמין שאלכס הוא בכלל הבן-דוד של אשלי?!

האם אלכס ומעיין הולכים להתאהב ומעיין תשכח את אבי?

כל זאת תדעו בפרקים הבאים D: (חחחח אני אוהבת להגיד את זה XD)

השקעתי המון בפוסט  הזה מקווה שתאהבו (ותגיבו)

מוזמנות לאחל מזל טוב בתגובות,אני ממש אשמח D:

עכשיו בקשר לספוילרים למנוים..השבוע לא הספקתי לכתוב את הפרק כי הייתי עסוקה בספיישל אז מתי שאני יסיים לכתוב אני מיד אשלח D:

שעת סיום 00:25