לצידך תמיד ^_^

היוש בנות :)

אני יודעת שהבטחתי פרק אבל אין מה לעשות ממש ממש לא היה לי זמן להספיק להקליד

כרגע חזרתי ממסיבה ואני כ"כ עייפה בכל זאת הקלדתי ועכשיו אני מעלה :\\\

בכל מקרה כמה דברים:

1. אתן יודעות מה היה היום מלפני שנה?-טוב אני מנחשת שלא...אז היה יומולדת ללצידך תמיד שנה

ב28/4/08 כתבתי לראשונה את הספר

אז מה שכן מתברר שה28/4 עוצא ביום רביעי..מה שאומר:: טאם טאם טאם: ספיישל!!!

אז תאמרו לי בבקשה מה תרצו בספיישל (ונא לא לכתוב פרק ארוך כי זה לא כ"כ תלוי בי כל הקטע הזה של הפרק הארוך..אין לי בעיה לכתוב פרק ארוך ומשעמם..)

את ההצעות יש להגיש בחלון התגובות עד יום ראשון  במקסימום!!!!!!

במידה ולא יהיו הצעות אז..פרק רגיל לגמרי יתפרסם. (הערה: אני לא עושה ספיישלים כל הזמן....)

2. שוטטתי בבלוג וראיתי את הדברים הקטנים שבאמת יכולים לשמח: (לפחות אותי..)

גזרזרי אוהבת אותך 3333333333333333>

ונעבור לשאלון שהשבועי שאיזה שנה לא עשיתי-והפעם הוא נורא נגע לי

. כמה בלוגים יש לך? 3. "לצידך תמיד -בדם קר" -העיקרי :) "אהבה ממבט שני" -סיפור ט"ה "ירח מלא" -הבלוג עדיין לא פעיל :S 2. כל כמה זמן את מפרסמת פוסט חדש? פעם בשבוע-שבוע וחצי 3. איך מגיעים לך רעיונות לפוסטים חדשים? זה נורא פשוט.. יש לי מוח נורא נורא מעוות (כן אורית תמשיכי להתנגד..) אז כל פרק יש לי רעיונות חדשים D: 4. מהי ההפסקה הכי גדולה שעשית בין פוסט לפוסט? חודש ושבוע בדיוק...זה היה פשט אסון הייתי במשבר כתיבה וכל הזמן רוב הקוראות שיגעו אותי וכל הזמן שאלו מה עם פרק (ת'אמת זה די מצליח לכן כי זה יושב לי טוב על המצפון) זה מחמם את הלב לראות שלקוראים באמת אכפת מהבלוג שהם אוהבים :@ 5. פרסמת פעם פוסט שאת מתחרטת עליו? נופ נופ ונופ! כל פוסט נכתב בקפידה רבה..אני לא יתחרט על שום דבר בעולם..אפילו אם זה יהיה הפוסט הכי גרוע לפחות יש לי זכרון ממה שהייתי פעם... 6. האם את מעדיפה הרבה כניסות לבלוג ומעט תגובות, או הרבה תגובות ומעט כניסות? הרבה תגובות,מעט כניסות חוץ מתגובות מעפנות כמו "בלוג יפה מוזמנת לשלי"-כן בטח! תקפצי! 7. את מגדירה את עצמך כמכורה לבלוג? בלוג פייסבוק וביל הם הסמים שלי..בלעדיהם אני לא חיה 8.מי יודע על הבלוג שלך? כללללללללללללללללל העולם!!! אני דברנית די גדולה ויוצא שכל מי שמכיר או ל א מכיר אותי יודע על הבלוג :) 9. איזה בלוגים את קוראת? בעיקר אני מנויה לבלוגי עיצובים... אבל המעט מאוד זה סיפורי ט"ה שאני ממש ממש אוהבת 10. איזו עיצה היית נותנת לבלוגר מתחיל? תעזוב את ישרא...זה ממכר והורס ת'חיים

נעבור לפרק (הפעם אל תתלוננו שהוא יצא קצר כי לי הוא יצא ממש ארוך..)

ההורים של עדי לא יכלו להגיע..והם מצפים לפגישה אחרת

תלמידה חדשה בשם תהילה מצטרפת לבי"ס

פרק 17

"וואי זאת תחושת הקלה" הודה אלכס "חשבתי שאת מחשיבה אותי בתור ידיד שלך והספק בער בי כל הזמן...את הרי יודעת שאת החברה הראשונה שלי נכון?!"

"אני הראשונה? וואו! אתה השני...סליחה,השלישי שלי"

"כל הכבוד בחורצ'יק! אני גאה בך" טפחה ויקי על שכמו "תשמור טוב על הבת שלי אה?"

"שלא יהיה לך שום ספק ויקי" השיב לה בחיוך

"יופי אני שמחה,אז כל מה שנותר לי לומר זה 'מזל-טוב' !"

"יופי אמא,יופי,תמשיכי לעשות לי פאדיחות" סיננה בין שיניה

"מעיין,אל תהיי מגוחכת! את הבת שלי,ד"א מה אמרת משהו על 2 חברים...כנראה שלא שמעתי טוב.."

"אמא,את כן שמעת טוב היו לי 2 חברים שנה שעברה" נאנחה

"מה?! למה לא סיפרת לי כלום?"

"כן אמא,תמשיכי בסיבוב הופעות שלך בארץ ובחו"ל ואח"כ תדברי על הבת שלך כשיהיה לך זמן פנוי..." מעיין גלגלה את עיניה

"שלחתי לך הרבה מיילים,8 בשבוע! ואת עונה לי כל הזמן פעם אחת ובמרוכז..הודעה כללית כזאת ולא מפורטת...אז מאיפה אני אמורה לנחש?!" הניחה ויקי את ידיה על מותניה

"את יודעת שאת תמיד יכולה לשאול " השיבה לה "וכאילו שהייתי עונה לה בכלל" לחשה לעדי ועדי צחקקה "טוב אמא,אני עולה לחדר לארגן את הדברים שלי למחר...אני מאמינה שגם את היום בערב חוזרת לעבודה"

"כן לצערי,החופשה הייתה כ"כ קצרה..ואני לא אראה אותך עד לשבוע הבא" אמרה בעצב

"תתנחמי בזה שזה רק לשבוע ולא לחודש..."

"כן את צודקת,את תמיד צודקת..חכמה שלי!" אמרה ויקי וניגשה לחבק את מעיין

"כן אמא אני יודעת,עליתי לחדר" התחמקה בריצה מהחיבוק "עדי,אלכס אתם באים?" צעקה בזמן שעמדה על המדרגות

"כן בטח" – "כן כבר" ענו שניהם ועלו למעלה

"איזה מבאס תומי,עוד שעה נוסעים לשדה התעופה כדי לחזור לישראל...שוב פעם לימודים,מבחנים,הבנות שיסתכלו עליי במבט מגעיל..." עיקמה אשלי את פניה

"אל תדאגי אשלי,למי שיש בעיה שתבוא אליי ואני אדע איך לטפל בה..." צחקק תום

"אני כ"כ שמחה שקיבלתי אותך חזרה,אין ספק זה היה הרגע המאושר בחיי"

"גם אני שמח למרות..." צמצם את עיניו

"למרות מה?"

"למרות שקשה לי להאמין שנסעת לכאן רק בגלל חבורה של בנות מטומטמות שלא מסתכלות עלייך בעין יפה..."

"גם אני לא...אבל הרוב היה גם בגללך.."

"זה כ"כ מגוחך..הרי את יודעת שאני אוהב אותך..."

"אבל לא רצית לחזור אליי כי לא בטחתי בך...שכחת?!"

"נו זה די ברור שמתישהו הייתי חוזר אלייך.."

"אבל אתה יודע,י עוד המון בנות יפות בבי"ס,יכולת בקלות להתאהב באחת מהן..."

"יש המון בחורות יפות זה נכון,אבל את הבחורה היחידה שאני באמת אוהב!" השיב לה בחיוך

"כ"כ נהניתי פה" חיבקה אותו ונצמדה לחזהו "במיוחד כשהלכנו ביחד לסנטרל פארק ולאמפייר סטייטס,מבאס שנצטרך לחזור הביתה..."

"לא נורא,העיקר שמעכשיו נהיה ביחד לנצח ולעולם!"

forever&always "" צחקקה אשלי

==למחרת בבוקר==

"וואי סוף סוף את ואלכס ביחד! חחח אמא שלך ממש הייתה ב"היי" כשהתנשקתם אתמול..." צחקקה עדי

"כן" ענתה מעיין

"את ואלכס ביחד?" שאלה מישל

"באמת סוף סוף! מתחילת השנה הוא חופר לי עלייך...כמה שאת מיוחד וכו'" גלגלה את עיניה "הרבה מזל טוב"

"תודה..ומה איתך מישל,יש מישהו שמוצא חן בעינייך בבי"ס?"

"אמממ...כן..זה התחיל כשבטעות התנגשתי בו...וזה ישמע פתטי אבל התאהבתי בו מהמבט הראשון וכרגע יוצא לנו לבלות ביחד הרבה זמן...אני מקווה שזה יתקדם לאנשהו..."

"באמת?" התפלאה מעיין" ומי זה הבחור המסתורי הזה?" הכניסה למישל מרפק בצלעות

"אמממ...אתן תצחקו עליי" אמרה נבוכה

"לא אנחנו לא,עכשיו תספרי!" אמרה עדי בסקרנות

"אוקיי...אני אומרת לכן כי אני סומכת עליכן...התאהבתי באבי פישר!" אמרה מחויכת

"א..אבי?" מעיין נכנסה לשוק

"כן למה? משהו לא בסדר איתו?" חיוכה נמחק מפניה

"לא,לא כלום" מעיין התעשתה "פשוט כ"כ מתאים לכם להיות ביחד!" חייכה חיוך מזויף

"כן,באמת נכון ו.." מישל אמרה אך לפתע נכנסה ליאור לחדר כרוח סערה וקטעה את דבריה

"בנות,שמעתן את החדשות האחרונות?!"

"לא ליאור,ולא נראה לי שרכילות תועיל לנו עכשיו" התרגזה מעיין וניסתה להוציא את ליאור מהחדר

"לא לא באמת,זה משהו באמת חשוב! זה לא שאני רכלנית או משהו אבל המידע שיש לי כל כיתה י"ב חייבת לדעת..."

"אוקיי דברי" אמרה עדי

"לפי מה שיסמין ונגה מספרות זה שאלי עזבה את הבי"ס לפני ראש השנה בגלל מה שקרה עם היומן שלה...המכתב שהיא כתבה להן ...כ"כ מרגש" בכתה בכי מזויף ו"מחתה" את דמעותיה

"אשלי עזבה את הבי"ס? היא נמצאת ב"טופ היי" כבר מכיתה ז'!" אמרה מעיין

"אכפת לי?העיקר שהסתומה הזאת עזבה!"

"את בטוחה בזה?"

"כן,היא לקחה את כל הדברים שלה...אין שום פריט ששייך  לה בחדר...יאללה אני עפתי להמשיך להפיץ את הידיעה,ביי בנות!!" אמרה ליאור ויצאה מהחדר

"הי כ"כ רכלנית...אני שונאת אותה" שילבה מעיין את ידיה "אבל הפעם הגזמנו..." אמרה "במקום שאת-מישל,תעזבי את הבי"ס,שזה היה תכלית המעשה אז אשלי עזבה במקומך...טוב את האמת-תמיד חיכיתי לרגע הזה אבל לא ידעתי שהוא יהיה כ"כ קרוב..."

"בואי לא נדבר עליה...אה! שמתן לב שמאוחר כבר ועדיין לא אכלנו ארוחת בוקר?!" שאלה מישל

"נכון,באמת מאוחר" מעיין הסתכלה על שעונה "בואו מהר לקפיטריה,יש לי משהו חשוב לומר לכן..."

"אשלי! קומי קומי! השיעור מתחיל בעוד 10 דקות! השעון מעורר צלצל ולא קמנו!" תום טלטל את אשלי

"תצלם!"

"מה לצלם? אשלי קומי כבר!" ניער אותה שוב

"נו,תצלם!" צעקה מתוך שינה

"אוף מה אני אעשה איתה?" העביר את ידו בין שערותיו "אשלי חמודה,קומי צריך ללכת לבי"ס..." אמר בקול רך

"תום?" פתחה את עיניה "מה קרה?"

"כלום..רק ש..אנחנו מאחרים לבי"ס!!!!!" הגביר את קולו "עוד 7 דק מתחיל השיעור קדימה קומי!"

"טוב,רק תן לי לישון עוד 10 דקות" כיסתה את פניה עם השמיכה

"שום 10 דקות! אפילו לא דקה" העיף ממנה את השמיכה "עכשיו קומי!"

"אוף טוב בסדר,קרציה שכמותך!"

"נו מעיין,מה הדבר החשוב שרצית להגיד לנו?..." שאלה עדי לאחר שהתיישבו בשולחן לאכול

"אוקיי...אבל תקשיבו טוב!"

"מקשיבות" עדי ומישל אמרו ביחד

"החלטתי שזה לא בסדר להציק לאשלי...למרות שהיא כבר עזבה..."

עדי ומישל הסתכלו עליה המומות

"מה אתן המומות?" שאלה "זה לא בסדר להציק רק לאשלי,צריך גם להשאיר לאחרים!"

"חחח כן נכון" צחקה מישל "אז מה את מציעה?"

"טוב אז חשבתי על זה ולא עשינו שום דבר למורים או אפילו לשותפים לכיתה שלנו...יש לי כמה מזימות בראש ונתחיל קודם עם הבנים.." חייכה חיוך זומם

"עם הבנים?!" תמהה מישל

"נכון הבנים מפגרים?..טוב לא כולם אבל רובם.."

"כן" ענו שתיהן

"והם גם מסריחים!" הוסיפה

"נכון!" צחקו שתיהן

"אז יש לי רעיון שיגרום להם ללכת בסירחון של עצמם!" אמרה בקול מנהיגותי

"ומה הרעיון?" שאלה עדי בסקרנות

"לא עכשיו,אנחנו מאחרות לשיעור אבל ניפגש לאחר סיום יום הלימודים ואני אסביר לכן הכל..."

"בוקר טוב תלמידים,איך עברה החופשה?" שאלה המורה

"בסדר" – "נחמד" – "קצר" התשובות נזרקו לחלל הכיתה

"יופי אני שמחה,יש לי כמה הודעות להעביר לכם :

1 יש משגיח חדש"

כששמעו את המשפט הזה,כל הכיתה קראה קריאות בוז.

"שששש" השתיקה אותם "ונמשיך: 2. לא שמתם לב אבל יש תלמידה חדשה בכיתה...תהילה תכנסי..."

 "תהילה?"   "מה זה השם הזה?" נשמעו הלחשושים מצד הבנות

"תהילה? בואי תכנסי!" אמרה המורה

תהילה נכנסה לכיתה נבוכה וחוששת,ידיה היו מאחורי גבה,על גופה לבשה חצאית ארוכה מתחת לברך וחולצת בי"ס מכופתרת ארוכה (למרות שקיץ) ושיערה אסוף בקוקו מתוח.

היא נעמדה ליד המורה

-לחשושים נשמעו בכיתה-

"תהילה בואי תציגי את עצמך..."

"אמממ טוב...אני תהילה כהן ו...כן! למי שיש ספק אני דתיה,אל תשאלו מה אני עושה פה,פשוט הכריחו אותי...זהו..."

"תודה תהילה,התיישבי במקומך בבקשה"

"המורה,זה נכון שאשלי עזבה את הבי"ס?" שאלה ים

"כן,זה נכון" השיבה המורה

"את רואה! אמרתי לך!" אמרה ים לחברתה

"מי אמר את השטויות האלה?" נכנסה אשלי לכיתה במפתיע ואחריה תום

"אשלי?" הבנות היו בהלם

תגיבו :) (פרק שעבר 828 תגובות אשמח גם אם כולן יצטרפו להצפה ולא רק אני ואורית...ואם תשימו לב אני מגלה לאורית הרבה הרבה קטעים מהעתיד שווה לעבור-ולהצטרף ;) )

יאללה עפתי לי