היייייי כולם!!!
היום הוא יום מאוד מיוחד! למה? בגלל שתי דברים
1) יום עצמאות שמח!!!!!
2) בגלל שהיום ה 4\28!!! והיום הסיפור שלי חוגג שנה!!
אז כמו שסיפרתי הוא שכב אצלי כבר 7 חודשים במגירה (הוא
היה בהקפאה) ורק בזכותכם המשכתי איתו!!
אז מזל"ט (גם למדינה וגם לספר)
נעבור לפרק:
פרק 13
מעיין הייתה קצת
מאוכזבת האמת שקצת זה לא מילה
היא עלתה
במדרגות; ורצתה לבכות על גורלה המר
לא מספיק היא נשארה
מבלי ללכת להופעה שהיא חיכתה לה שנתיים אלא גם היא לבד
מסתבר שכל התלמידים
בבי"ס לא נשארו
"נהדר,לפחות
יהיה לי כיף לדבר עם קירות במקום אנשים"
היא עלתה במדרגות
והתקדמה לכוון חדרה בכבדות
פתחה את הדלת
ונשכבה על המיטה בהרגשה של אכזבה נוראה
היא לא ידעה מה
לעשות.
היא לקחה את
הסלולרי  וחייגה "אוף! האישה הזאת אף
פעם לא זמינה,תמיד יש תא קולי,אפילו לבת שלה אין לה זמן" חשבה
"מה אני הולכת
לעשות לו? הוא הולך לקבל בגדול!!!!"
;היא חשבה וחשבה אבל שום רעיון שהיה לה לא
הספיק,כי בשביל לסלק מישהו צריך משהו גדול
בנתיים עברו כמה
שעות ועדיין לא עלה במחה רעיון
"מעיין,מה את
עושה פה?" אמר  בגמגום
"אבי? מה אתה
עושה פה?אתה א אמור לבלות עם חברים שלך או משהו כזה?" שאלה מעיין
"האמת, שרבתי
עם אבא שלי והא הסיר לי את האישור לצאת" השיב אבי
"מגניב..שנינו
יחד בזה" אמרה "אבל רגע..מה אתה עושה בחדר שלי?"
"אמממ.למה את
פה ולא מבלה באיזשהו מקום?"
"הי! אל
תתחמק..תענה לי עכשיו! מה אתה עושה פה?"
"האמת שבאתי
לראות מה את אוהבת כדי שאני יוכל לקנות לך מתנת החלמה" אמר אבי בגמגום
"אבי,אל תשקר
עלי,תענה לי למה באת?"
"נו,אמרתי
לך"
מעיין הסתכלה עליו
בפרצוף של 'אתה משקר עלי ואני לא מאמינה לך'
"טוב נו
בסדר..היה לי משעמם אז אמרתי לעצמי 'נחטט בחפצים של הבנות או משהו,לפחות בשביל
הכיף'" חייך אבי
"אבי,שתדע לך
,בחיים אל תעשה את זה בחדר שלי,כי אם אתה לא יודע שמעתי שמסתובב פה גנב אז התקנתי
מצלמות בחדר"
"מה באמת יש
לך פה מצלמות?"
"לא"
"נו אז למה את
משקרת עליי?"
"למה אתה רוצה
לחטט לי בחפצים?,
"טוב בסדר
שנינו שוים" אמר אבי
"טוב נו
שב" אמרה מעיין
"אז מה אמרת
שאת עושה פה?" שאל אבי
"בוריס העניש
אותי,הזבל הזה לא נתן לי לצאת" אמרה " אתה יודע מה?" שאלה
"מה?"
שאל אבי
"קניתי
כרטיסים להופעה שחיכיתי לה שנתיים,ואתה יודע כמה עולה כל כרטיס?" שאלה בכעס
"לא
כמה?"
"250 ₪
לכרטיס!! וקניתי 3 כרטיסים!!"
"וואו בזבזת
750 ₪? בואנה את מטורפת לגמרי!"
"הוא הולך
לשלם לי על זה שהוא לא נתן לי לצאת!" אמרה בזדוניות
"מה אתת
מתכוונת לעשות?" שאל אבי
"לא יודעת,אם
ראש כרוב שכמוך יעזור לי לחשוב אז אולי אני יצליח לנקום בו"
"אהה...אז את
צריכה עזרה הא?"
"כן!ואל תציע
רעיונות מטופשים,אוקיי?"
"איך אני אדע
מה לעשות בדיוק? אני לא אחד שנוקם"
"אז תתקשר
לאבא שלך הוא בטח ידע"
"היי,זה לא
היה יפה בכלל!!" אמר בכס
"תחשוב על
משהו גדול,משהו שבוריס יהיה בבי"ס הזה רק הסטוריה"
"את מתכוונת
להעיף אותו?"
"לא
אני,המנהל" אמרה "אני רק אגרום לזה שהמנהל יעיף אותו" חייכה
"אה...ורק אם אתה לא תגלה שום דבר על זה"
"אל תדאגי,אני
שקט כמו קבר"
"אל תדאג,אם
אתה לא תהיה בשקט אתה תהיה בקבר!!"
"אבי מה אתה
עושה פה?" שאלה עדי
"עדי,ענבל איך
היה המופע?" שאלה מעיין
"אדיר! נראה
לי אני מתחילה לשמוע רק שירים שלהם" ענתה עדי
"רגע..מה אתה
עושה פה אבי?" שאלה ענבל
"הוא נשאר פה
גם,והוא מתכוון לעזור לנו" ענתה מעיין
"לעזור לנו
במה?" שאלה עדי
"במה שאנחנו
מתכוונות לעשות לבוריס" ענתה מעיין
"בואנה את לא
נורמלית" השיבה עדי "את מספרת לשטינקר הגדול מה את מתכוונת לעשות?"
"עדי,אני לא שטינקר,אני מבטיח שאני יעזור רק בואו נחשוב מה אנחנו בדיוק
מתכוונים לעשות לו"
הם ישבו וחשבו על
כל מיני רעיונות עד שלאבי צץ רעיון גדול
"יש לי רעיון:
בואו נשים בחדר של בוריס סמים,ונגיד למנהל שבוריס נראה מסומם ואז הוא יבדוק בחדר
שלו ויראה שיש סמים"
"ואיך בדיוק
נעשה את זה גאון? אה?" שאלה מעיין
"יש לי חבר
שמשתמש אפשר לקחת ממנו,אבל יש בעיה קטנה כל כדור עולה 100 ₪ מה נעשה?"
"בואנה את
גאון אבי! תודה!" חיבקה אותו מעיין "לא אכפת לי לגבי הכסף,התכנית תתחיל
בעוד כשבוע בואו נחכה שבוע שבוריס לא ידע שזה אני כי התנקמתי בו ישר"
היא הייתה מאושרת
לפחות אחרי כל מה שהוא עשה לה היא תוכל להתנקם בו כהוגן
"אז נדבר
אבי,ביי,טוב אתה יכול לצאת מהחדר נכון?"
 
"מעיין את
באמת מתכוונת לעשות את זה?" שאלה ענבל
"ענבל,אולי
תפסיקי עם זה ותתני לה להנות,הרי אנחנו נהנהנו הרבה בהופעה נכון? אז עכשיו תתני לה
הנאה לפחות קטנה" אמרה עדי
"ומה אם יגלו
שזה אנחנו?" אמרה ענבל בחרדה
"תעשי לי טובה
ענבל,את דואגת יותר מדי" אמרה מעיין "טוב אז תתחילו לספר לי פרטים
מההופעה וכדאי לכם!"הוסיפה
שבוע חלף ומעיין
התחבבה על הכיתה הם התחילו להכיר אותה וראו שהיא לא פריקית כמו שהיא נראת ,אמנם
היא עקשנית וקשה אבל הם למדו להתרגל אליה
"שבו בבקשה
תלמידים יקרים" נכנסה המורה צילה לכיתה "לאחר שבוע קשה של החלטות הגעתי
למסקנה מי יהיה כתב בעיתון בי"ס,אני יקריא את שמות התלמידים הזוכים ולאחר מכן
נקרא שמות" מעיין חיכתה בציפייה
"טוב אז
הראשונה היא..." מעיין התרגשה
"הראשונה היא
אשלי עם הטור 'איך להראות מליון דולר במליון דולר' לא יזיק לנו קצת מדור אופנה
בעיתון"אמרה המורה
"והבא בתור
הוא אבי,הוא יהיה המדווח על הכדורסל השנה"
"טוב נשאר עוד
2 מקומות" חשבה לעצמה מעיין
"תדעו לכם
שהיה לי ממש קשה לבחור,כל החיבורים שהגשתם לי היו ממש טובים,חוץ ממך רועי"
המורה הצביעה על רועי "החיבור הזה 'איך להפרד מבחורה מכוערת ב-10 דרכים היה
פשוט שובניזי ודפוק כלו' איזה בכורה מכוערת תרצה לצאת עם מכוער כמוך?"
כל הכיתה צחקה
"המורה זה ממש
לא פייר החיבור הזה היה אמור להשמר בסודיות,וחוץ מזה אין לך זכות להגיד לי כזה
דבר" ענה רועי
"אתה צודק אני
מצטערת" ענתה המורה "אתה מכוער ודפוק " חשבה לעצמה
"טוב נחזור
לשלנו,הבחור הבא שיכתוב לעיתון בי"ס הוא..תום שכתב חיבור על איך למצוא את מה
שתרצה לעסוק ביים,כל הכבוד לתום כבר הרבה זמן שלא היה לי תלמיד כזה"תום שמח
מאוד על הבשורה
"והבאה בתור
היא בת כמובן,מאוד אהבתי את החיבור שלה הוא היה משעשע מאוד והבת הזאת
היא...ים"
מעין התאכזבה
מהבשורה
"אמממ סליחה
תיקון טעות,מצטערת ים אבל את לא,התבלבלתי בין החיבורים,הבחורה האחרונה היא
מעיין"
מעיין שמחה מאוד אך
לא הראתה את השמחה ונתנה תגובה של "יופי" בחוסר התענינות
"יש לכם שבוע
בכדי למצוא מה לכתוב ולהגיש לי את החומר כי זה צריך להגיע להדפסה וכ'..אז ברכותיי
לזוכים" אמרה המורה "ועכשיו נמשיך בשיעור"
השיעור היה משעמם
(כמו תמיד)
סוף השבוע עבר נהדר
וכך גם השבוע
"מעיין,היום
הגדול זה היום"אמרה עדי
"את בטוחה שאת
רוצה לעשות את זה?" שאלה ענבל
"נו ברור שאני
רצה! אז בשביל מה אני משלמת כ"כ הרבה כסף?!" השיבה מעיין
"קדימה בואו
נלך לכיתה לפני שנאחר,עוד 5 דק' מתחיל השיעור" אמרה עדי
הם נכנסו לכיתה
והמורה התחילה את השיעור
"היי..פסססט
פסססט אבי?"
"כן מה את
רוצה מעיין?"
"הבאת לי את
מה שהיית צריך להביא לי?" שאלה
"כן..נדבר
בסוף השיעור"
"לא! נדבר
עכשיו!..תבקש לצאת לשירותים"
"טוב נו בסדר
איזה לחץ..."
"אבי הצביע
ושאל אם הוא יכול ללכת לשירותים
"כן אבל
מהר" ענתה המורה
"נפגש ליד
שירותי הבנים" לחש למעיין
כעבור כמה דק'
מעיין ביקשה מהמורה לצאת
"לא,תחכי שאבי
יחזור"ענתה לה המורה
"אבל המורה
אני צריכה לשירותים דחוף!!"
"לא,תחכי את
מספיק בוגרת כדי להתאפק"
"בסדר,אין
בעיה אח"כ שתשאלו למה הכיתה מסריחה אז אל תסתכלו עליי בסדר? אח"כ
תגידו  מי המסריח שתקע נאד?"
טוב בסדר לא צריך
לפרט תצאי" קטעה אותה המורה
מעיין הלכה לשירותי
הבנים
"בואנה תגיד
זה אמור להיות פה שירותי בנים?, סתמה את האף "זה יותר מסריח פה מחירייה,מה
אתם עושים פה בכלל?, שאלה
"רוצה
פירוט?" שאל אבי
"לא
תודה" אמרה "טוב נו תביא כבר"
"תקשיבי,קניתי
את הכדורים הכי טובים,למה? זוכרת שאמרתי לך שכדור עולה 100 ₪ ,אז בעצם הכדור הזה
לא שווה כלום..וגלל שאני חבר כ"F טוב אז חבר שלי הביא לי את
הכדורים הכי טובים בהנחה ענקית כמובן,צריך פרוטקציות כי הכדור הזה הוא טהור עם
הרבה יותר חומר פעיל"
"טוב נו..אולי
תסתום ותביא לי אותם כבר?"
"רגע! תני לי
להמשיך לספר"
"איזה
קרציה" נאנחה מעיין
"הוא השביע
אותי שאני לא ישתמש בהם ואני לא יכנס לעולם שלו כי בסוף אני לא יצא מזה"
"טוב נו
סיימת? יופי תביא!"
"עוד לא..קודם
תני לי נשיקה!"
מעיין הסתכלה עליו
המומה
אה? איך היה? אני רוצה תגובות!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לצידך תמיד-בדם קר
