בווו.. נבהלתי!

אחותי הקטנה מחפשת כלי נגינה לנגן,
היא רוצה משהו מקורי ושלא יהיה מסובך מדיי ולא קל מדיי,
למישהו יש רעיונות?

אחותי סיפרה לי שהם למדו על הרצל, וסיפרו שהוא כתב ספר כיצד תראה מדינת ישראל. חשבתי לכתוב כיצד ייראה שובו של גלעד שליט הביתה.

*ההתחלה לא משהו, אני לא טובה בהתחלות*
 כך ייראה שובו של גלעד שליט הביתה

קודם כל, ברגע שיידעו שהסכימו לעסקה וגלעד שליט יחזור, יפרסמו את זה בכל כלי התקשורות.
התוכניות יופסקו, והמנחה המאושר יודיע בשמחה רבה שגלעד עומד לחזור. ילדים יידברו על זה במסנג'ר וייכתבו בהודעה האישית, ידברו ביניהם, כל העם יידבר רק על זה.
הרגע הגיע. מכונית ישנה מתקרבת לעבר ישראל. מחכים בצפייה כל בני המשפחה, החברים, ואנשים חשובים. המכונית הגיעה. דלת המכונית נפתחת, רואים רגל יוצאת. הרגל מונחת על הקרקע. מיד אחריה מגיעה עוד רגל, ראש וגוף. בני המשפחה מזהים את גלעד, ורצים לעברו. הוא השתנה במקצת, קצת חיוור, פחות בריא משהיה אז. אבל לא נראה שהיה לו יום שמח יותר מזה. הוא התחבק עם החברים ובני המשפחה וכולם פרצו בבכי של אושר. שנרגעו מהחיבוקים ומהבכי, הדבר השני שייספרו לו זה כמה עשו למענו. ייספרו לו על כל ההפגנות, העצומות, שבעצם כל העם תמך בו. אדם חשוב ינאם, ייתנו לגלעד שליט לדבר, כלי תקשורת רבים ועיתונאים יגיעו למקום. יראיינו אותו, הוא לא יצפה ויהיה במבוכה מהמצב. כולם יהיו מחויכים מאושר. במיוחד הוא. כשכולם ויתפזרו, ובכלי התקשורת מציגים את חזרתו בטלויזיה שוב ושוב, ואנשים בבית מתרגשים ושמחים, והוא בדרך  הביתה, יראה את הפועלים המאושרים שבאים להוריד את שלטי החוצות והסטיקרים ברחבי הארץ. כשהוא יגיע הביתה, הוא יהיה בהלם מהמראה של הבניין. הוא ייכנס לביתו, יביט בתדהמה, יתקרב. הוא לא היה ליד כל הדברים שהוא רגיל לראות ביום-יום כבר שנתיים וחצי. הוא ילך לחדרו, וייראה שהוא מלא במכתבים מכל הארץ. הוא יתרגש מאוד מאוד, ויחבק את בני משפחתו. הוא יקפוץ על המיטה. המיטה שלו, שלא ישן עליה המון זמן.  יותר מדיי זמן. הוא ייקרא כל מכתב ומכתב, וכל מכתב ירגש אותו. הוא לא רגיל. ריגש אותו כמה שלאנשים כן אכפת, והוא יתרגש מהציורים של הילדים הקטנים בגנים מלאי הצבע והחיים. מרגע שהוא יחזור הביתה, הטלפון לא הפסיק לצלצל. האסמאסים לא איחרו לבוא. הוא ביקש אוכל, אוכל של הבית. הוא היה מאושר. כולם היו מאושרים.
ביום שלמחרת, העיתונים היו מלאים בכתבות על גלעד ועל חזרתו, ייספרו שם על שעם כל המאמצים וההפגנות של העם הוא חזר, תגובת בני המשפחה, התגובות של כולם. הוא ייתרגש, ויכתוב את שמו בגוגל. הוא יימצא כ-3,350,000 תוצאות עליו. הוא ייכנס לאתרים, ויהיה מופתע מאוד מההשקעה, הוא יגיב ויגיד תודה לכולם. כי בסך הכל, הוא רגיל להיות אזרח פשוט ומנומס. באותו היום הדואר שלו יהיה מפוצץ. גם הדואר האלקטרוני לא נשכח בסיפור הזה. ילדים שהתערבו שגלעד יחזור צחקו וחייכו, ובבתי הספר כולם למדו על הנושא הזה. גלעד ייראה כמה סטיקרים, כמה הפגנות, כמה עצומות עשו למענו. כל המדינה תשמח.

כעבור שנה, ייראו בתוכנית הבוקר: "כעבור שנה בדיוק, גלעד שליט חזר אלינו". זה כבר יהיה שגרה, ולא ירגש כמו פעם. המכתבים עדיין ממשיכים לבוא, אבל בתדירות יותר נמוכה. מתראיין פה ושם, חזר לשגרה בערך. כמובן שלא לשגרה, אבל כמה ששגרה יכולה להיות לו. הוא היה פשוט מאושר. שיראינו אותו, הוא יאמר שבזמן שהיה בכלא הבין כמה הכל חשוב, גם הדברים הכי קטנים. הקשר בינו לבין משפחתו ובינו לבין חבריו יתחזק, והוא ייפגש עם אישים חשובים.
כעבור שנתיים גלעד יתחתן. תהיה לו אישה יפה וחכמה שהוא אוהב, ויהיו להם 2 ילדים. בת בכורה ובן קטן. כשהבת הייתה בת 5, ואחיה הקטן היה בן 3. אז סיפר לו גלעד על שנחטף וחזר, ויבוא לגן לספר לכולם. הגננת תתרגש מהביקור, ותשאל אותו שאלות. בנו  יהיה גאה בו על שהיה חייל. מאז בנו הזכיר את זה כל הזמן. במפגשי הורים כולם רצו להכיר את גלעד ולשוחח עימו. בתו הייתה גאה בו גם כן. גם אשתו.
כעבור 40 שנה, גלעד יהיה סבא. הוא יהיה אדם חכם ואהוב, המוכר לכולם. הוא תמיד יהיה צעיר בנפש, ואדם חזק. הוא שמר על משפחתו. יהיו לו 6 נכדים ביינתים, עוד יבואו עוד.
הוא יחיה באושר, ולעולם לא יישכח את מה שקרה. הוא יהיה הגון, וכולם יאהבו אותו.

עכשיו רק נשאר להתפלל, ובעזרת השם, הוא יחזור.

-
עריכה:
תודה על ההמלצה בדף הראשי, כבוד (:
אתם יודעים משהו? התגובות שלכם מאוד ריגשו אותי. היו כאלה שכתבו שהעלתי דמעות בעינהם. ריגש אותי מאוד מאוד. אבל כמובן וכצפוי לא היה חסר פסימים שאמרו שזה לא ייקרה. נכון, זה לא ייקרה. לפחות לא פריט ופריט. אבל למה להיות שלילים? זה בסך הכל טקסט- של מישהי שאפילו לא יכולה להשפיע- טקסט אופטימי לכל הפסימים.
אבל לשמחתי בודדים הפסימים והרוב מאמינים בכך שהוא יחזור, וזה מעולה. עם האמונה והעזרה של כל אדם ואדם הוא יחזור.


שבוע טוב