היי לכולם,
בהתחלה תכננתי לכתוב את הפוסט הראשון שלי ביום הראשון של 2009. אבל לא יצא לי.
אז היום. 3 ימים אחרי. אני פותחת את הבלוג.
אז דבר ראשון. שנה טובה! (בדיליי אבל אני בטוחה שתסלחו לי P: )
וכמובן גם שבוע טוב.
אני רוצה לחלוק אתכם מסקנה שהגעתי אליה בסביבות.... 2 לפנות בוקר.
חזרנו מהסרט "Twilight" - סרט מומלץ ביותר. אני גם קראתי את הספר לפני שראיתי את הסרט וזה רק עשה אותו טוב יותר XP
אבל אני חושבת שבנות יותר יתחברו לסיפור מבחינה רגשית מאשר בנים אבל מי שבא ברוך הבא D: בקיצור סרט טוב.
ופתאום נפל עלי משום מקום. - אני כבר לא מאמינה באהבה Oo -
ושלא תבינו אותי לא נכון. אני דווקא מאוד רוצה להתאהב וכל זה. ותשאלו את החברים שלי והם יגדו לכם שאני הבחורה הרומנטית בחבורה.
אני מאלה שמחכות לסיפור אהבה מהסרטים עם אביר על סוס לבן. אני לא מעופפת עד כדי כך כדי לחשוב שזה באמת יקרה. אבל אני באמת רוצה להתאהב. כבר יותר מ-3 שנים שלא היה לי קשר. ומה שהיה לפני זה, לא באמת היה רציני.
אז אפשר להגיד שלא היה לי משהו שקרוב לאהבה עד עכשיו. וכולם תמיד אמרו שעוד מעט יבוא לי מישהו שאני אתאהב בו ובלה בלה בלה
איזה בא ואיזה נעליים. ואתמול פתאום הבנתי. שאני כבר לא מאמינה בזה. רוצה את זה. אבל אין לי אפילו לא טיפה אחת של אמונה בדבר הזה.
אז זהו, שפכתי את הלב בפוסט חופר במיוחד. הפוסטים הבאים יהיו קלילים יותר וקצרים יותר. מבטיחה.
אז... אל תאבדו תקווה ;)
אוהבת.
מיכי D=
נ.ב- שההוא שם למעלה ישמור על כל החיילים שלנו שבעזה ובשטחים ויחזירק את כולם הביתה בשלום. אף מלחמה לא שווה את זה.