בדיוק באותו מקום, ישבתי עם גיא ודיברתי בטלפון.

אני זוכרת שהוא צרח עליי לנתק, כי החניכים כבר התקרבו ואם הם היו שומעים אותי מדברת זה היה דופק את כל הקונספט.

אני זוכרת שלא היה אכפת לי ושהוא חטף לי את הטלפון והתחיל לקלל..

אני זוכרת שחטפתי לו חזרה, וכמעט הלכנו שם מכות - באמצע השדה.

אני זוכרת שלא הסכמתי לנתק, כי חשבתי עלייך כ"כ הרבה כל הזמן הזה.

ונחש מה? עברה שנה.

והנה אני שוב באותו מקום, הפעם עם בייבי, ובצורה מקרית בטירוף, אתה מתקשר.

הפעם אני עונה, ומסבירה לך בעדינות שאני לא יכולה לדבר, ולמרות שאתה מתעקש, ובייבי מחייכת ואומרת שזה בסדר,

אני מחליטה לא לדבר, סתם כי אין טעם.

כי עבר כ"כ הרבה זמן מאז, ואני השתניתי מאז.

שיהיה חג מעלות שמח.