האפילוג הזה קצת לא מובן מבחינת כמה דברים:
~ כל קטע, זה כביכול יומן, כל הנקודת המבט של כל אחד
מהם זה יומן.. וזה חופף בין היומנים. כמו שמו - דף לבן [תרתי משמע].
אע איזה מתוחכמת אני?! |NOT|
..."... אז אתה מבין יומני היקר?... כל מה שסיפרתי
לך כאן, עברתי וחוותי ואף הרגשתי.
עכשיו אני עדיין בביתה של מדיסון, שעבר שיפוץ אך עדיין.
אני עובד ככרטיסן במטרו.
אני לא יודע מה עוד יש לי לספר לך, את הקשר עם הבנים
ניתקתי, ניתקתי לגמרי. אני לא רוצה קשר איתם בכלל.
כל יום אני הולך אל קברו של צ'אק, מנקה, משקה את העציץ,
מחליף לו כל הזמן שהוא נובל ושומר על הסדר והניקיון של הקבר.
אני מרוצה מעבודה שלי, מזהים אותי הרבה בעבודה אבל זה
לא דבר מעניין כלל וכלל.
אני חושב שאני הולך לשרוף אותך עכשיו. אני לא רוצה שום
קשר לתקופה הזאת בחיים. לתקופה שלפני צ'אק. לתקופה שהייתי כל כך חרא איתו.
סבסטיאן, ששורף אותך ברגעים אלה עם מצית."
..."... כך סיפרו לי על המוות שלו, סתם ביום מן
הימים לאחר שחזרתי מן בריכת השחיה, והינה.. אני כותבת את היומן הזה, היומן של התקופה
הכי טובה בחיים שלי. בהתחילה באותו היום בבית חולים ונגמרה באותו בית חולים, אך מסיבות
שונות.
על קשר לא שמרתי כל כך, רק עם ג'ף. אשר היה הידיד הכי
טוב שלי בכל אופן.
התחלתי לעבוד ברול מודל, אני המעצבת שלהם, עם עוד כמה
אנשים אנחנו מסרטטים מדי יום חולצות, מעלים סקיצות וגם צוחקים מדי פעם, המשכורת לא
רעה בכלל.
ניסיתי לפתוח בדאון טאון מסעדה, אומנם ג'ף הלווה לי
כסף וגם מכסף של רול מודל אבל לא הלך. לא היה ביקוש אז סגרתי לאחר שבוע.
הפגישה עם הבנים היא בקברו של צ'אק... אני וג'ף הולכים
כל יום ראשון בצהריים לשם וגם הם, סבסטיאן בדרך כלל רואה שאנחנו באים בשעה הזאת אז
הוא מנסה להקדים אותנו בחצי שעה.
לא תמיד הולך לו.. בסדר, הוא ניראה יותר טוב עכשיו.
מדיסון, שכרגע זה הדף האחרון ביומנה הראשון.
נ.ב - קצת סגירת מעגל, התחלתי את היומן באותו יום שהכרתי
אותם, והוא נגמר כאשר ניתקתי את הקשר. מי היה מאמין שאני אפגוש את סימפל פלאן? אגור
איתם? אנהל מערכת יחסים מקבילה עם כולם? יקיים איתם יחסי מין? ואף אהיה איתם בלוויות?"
..."... אחרי כל מה שעברתי אני מוצא את עצמי כאן,
כותב את הדפים האלה בשביל פריקה לפסיכולוג. כמו שהוא ביקש.
התחלתי ללכת לפסיכולוג משהו כמו שבוע אחרי החתונה, למרות
שאני נשוי באושר, הידיעה שאין צ'אק, אין סימפל פלאן, שלא נשאר ממני כלום. משנה הרבה
בחיים שלי.
לאשל הציעה שנעבור דירה, לא הסכמתי.
את ירח הדבש שלנו חגגנו בתאילנד, היא נענתה.. אני חשבתי
כמה החבר הכי טוב שלי, מכיתה ו' אהב להיות פה.
לפעמים אני יושב וכותב לו שירים, לא משהו מיוחד. אני
בן אדם מאוד סגור ברגשות שלי, אני כותב בשביל לפרוק, כמו עם הדפים האלה. כמו עם הדף
של צ'אק.
עבודה חדשה יש לי, אני כמורה לביולוגיה ימית, עושה שיעורים
פרטים בסקסופון.. כל דבר שהזכיר לי את ילדותי.
עד כאן פייר, שסיים לפרוק את מה שעבר עליו ב4 דפים"
..."... התחלתי לעבוד בחנות אלקטרוניקה, כן
עבודה די משעממת, אני נותן לילדים אחרי הצהריים שיעורים פרטיים בבאס, אין כל כך
הרבה מורים בקוויבק סיטי. לשם עברתי לא מזמן, התחדשתי לי במק, והשבעתי את עצמי
להתחיל חדשים, רציתי הכי רחוק, וונקובר, מאיפה שמדיסון באה. אבל קברו של צ'אק פה.
במונטריאול, בבית הקברות הפרטי.
הדפתי להשאר קרוב, כל יום ראשון אני הולך לשם..
לפעמים גם באמצע השבוע, או סתם שמתחשק לי לפרוק. צ'אק תמיד היה בנאדם שאתה יכול
לדבר איתו שעות, לא מבחינת שהוא לא ילך ויספר למישהו! זה הקטע שהוא באמת יבין
ויקשיב לך. הוא היה צריך להיות פסיכולוג במקום נדפק עם חברים חרא כמונו! עם חברים
דפוקים כמונו!
את כל מה שהיה לי לכתוב כתבתי...
דיויד"
..."... אני יושב, אני בבית.. בלי עבודה, בלי
פרנסה, עוזר למדיסון ומנגן כל היום בגיטרה.
חוסר חיים מוחלט, אני עוזר.. תורם, ועדיין פעיל
באגודה שלנו. אבל אין לי עבודה עכשיו, את המופע גיוס כספים אני מארגן לבד בעצמי,
זה לא עבודה זה תרומה לילדים שזקוקים לזה.
אני נהנה ממה שאני עושה עכשיו, חשבתי על לעבור
דירה... דיוד עזב את הסטודיו, אבל לא מתאים לי לגור שם. בסדר, לא נורא.. אני אמשיך
ללכת לצ'אק כל יום ראשון, וכל אחרי מופע צדקה.
ג'ף שכרגע אין לו כלום חוץ ממדיסון, הגיטרה
ואגודה"
אפילוג קצרצר... אבל מסכם!!O:
פורים שמח לכוווווווווווולםDDDDDDDDDDD:
ויעל לא צריך לברוח מצרחות ולפול ממני XDD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
