שבוע הגאווה אולי נגמר אבל חודש הגאווה עדיין לא הגיע לסיומו. הסתכלתי על הנושא החם בצימאון וישר קפצתי על הרעיון. (מגניב, יצא לי חרוזXD)

ביום שישי האחרון יצאנו כולנו מהארון (חח הבנתם בדיחה? גרועה אה?XD) שבו אנחנו נמצאים כל היום והתגאנו במי שאנחנו ובמה שאנחנו. גאים ומוצהרים מאי פעם!

הגענו, בהתרגשות יתרה והרבה מצב רוח שבזכותם עבר התחושות הרעות שבגללן לא הרגשתי טוב באוטובוס אבל כאמור, התרגשות והרבה מצב רוח העבירו את הכל D:

זה היה, וואו, משהו מדהים, מקסים, נדיר ואדיר. אין מילים לתאר את היופי שבמצעד, שכל אחד בא והוא עצמו איך שהוא רוצה! גם אם הוא רוצה להקצין את עצמו כמו שלא הכיר את עצמו אבל הרגיש שככה הוא או שהוא צנוע, כמו ביום יום.

כמובן שתומכים מתקבלים בברכה ולא חסרו כאלה D:

הגענו לשם - למקום כל כך גדול אבל אתה שבין כל האנשים האלה, גם אתה כמוהם ואתה מרגיש בדיוק כמו כולם ואתה מרגיש בבית עם אנשים שאתה יכול לחזור הביתה ולספר להם מה עבר עלייך היום. אנשים שאתה יכול לחיות איתם כל החיים! שותפים לחיים.

אתה מרגיש שם בנוח לא משנה כמה חם שם, כמה אתה מרגיש מוזר שאתה יכול לעשות מה שבאלך עם מי שבאלך ואפחד לא יגיד לך "איכס, לסבית"

לא פעם ולא פעמיים קרה לי שהלכתי עם קונדום ביחד ומישהי שאלה אותי "את לסבית?" וכמובן שעניתי "כןD: ומה איתך?" ואז היא ענתה "גם" והתחבקנו.

זה כיף, זה אנשים שאתה יודע שהם בדיוק כמוך. שהם חושבים את אותם דברים כמוך.  זה מרגיש הבית J

צעדנו, היינו בים, ראינו הופעות, קנינו בדוכנים דגלים של מעצד הגאווה והכי חשוב? התחברנו כל אחד יותר ויותר לקהילה ולאנשים שם :D

אז קצת תמונות שיתארו הכול: