חדר 101

לכל הדואגים שמא נתניהו לא יבחר, או לחילופין לכל החוששים שמא הוא כן יבחר. אל חחש או וכן דאגה - ביבי ראש הממשלה הבא.

אין ספק, הקמפיין של הליכוד רדום, קדימה מצמצמת, ליברמן נוגס. אבל הליכוד עדין לא אמרו את המילה האחרונה, המצב הוא בדיוק איפה שהם רוצים שיהיה.

שלושה ימים לפני הבחירות, ממוצאי שבת הקרוב, יתחיל קמפיין הסיום של הליכוד שיוציא את כל המצביעים מהאדישות וימלא אותם המון רגש בכנסים ענקיים. הכנסים יועברו לתקשורת וידברו לכל המוני המתלבטים.

הסקרים כבר הופכים את ליברמן לאיום ממשי, מצביעי ליכוד-ישראל ביתנו יתמכו רק בליכוד כי בסוף יהיה חשש אמיתי שקדימה תעבור אותם. החזרה לליכוד תגיע גם מיתר המפלגות הימניות מאותן סיבות. מנגד, הקונצנזוס של ליברמן יתחיל להסדק, כי כולם לוקחים אותו הרבה יותר ברצינות, ולכן גם יתחילו לתקוף אותו, אך עדיין ללא ספק הוא יהיה הפתעת הבחירות. במאמר מוסגר - די מוזר בהתחשב שהוא לא עשה הרבה עם ה-12 מנדטים שלו בכנסת האחרונה. אגב, המפלגות הקטנות גם יפגעו מאוד, מפני שהמצביעים ירגישו כי כל קול קובע, ולכן לא "יבזבזו" אותו.

איך אפשר להיות בטוח שנתניהו ימשול במשך ארבע שנים מלאות?

בישראל הכל אפשרי, אבל הגיון פשוט מראה חלוקת מנדטים פחות או יותר כזאת:

ליכוד                                  28                קדימה 23

עבודה                                 17                ליברמן 17

ש"ס                                    11

איחוד לאומי + בית יהודי 6

נניח והקואליציה היא כל העמודה הימנית, ואני מעריך שיהיו לה יותר מנדטים, מדובר  על 62 ח"כים נאמנים.

למה נאמנים? כי ברק יקבל את הבטחון ובתמורה יתן נאמנות, ש"ס יקבלו הבטחה שלא יפגעו בקצבאות הילדים, האיחוד הלאומי והבית היהודי יקבלו אוטונומיה חינוכית ובזה מסתיים הסיפור. כל אחת מהמפלגות שתנסה לעשות שריר, תוחלף באחת משתי המפלגות הנמצאות על "הספסל" - קדימה וישראל-ביתנו. שמלכתחילה ייתכן ויהיו בממשלה.

בסיטואציה שכזו, גם הדרישות של כל אחת מהמפלגות ירדו, כיוון שיש לכל אחת מהן אלטרנטיבה. כך שבכל מקרה הממשלה הבאה תהיה יציבה והומוגנית באופן יחסי.

יש משהו מאוד מושך בשידורי התעמולה, אחרת קשה באמת להסביר מדוע אנו צופים בשידורים הזולים הללו.

מעל כולן, בולטות ברמתן הנמוכה הפרסומות של כמה מהמפלגות הקטנות. חלקן לאו דווקא "עניות". בעוד שחלק מהן דווקא עם תשדירים מוצלחים, כמו למשל מפלגת "צבר" או מפלגת הנכים, אחרות פשוט מגוחכות. לעיתים נראה כאילו מדובר במערכונים מתוך תוכנית סטירה.

קשה להבין חלק מאותן מפלגות ואת העומדים בראשם. איך הרשימות הקטנות מצפות להבחר כאשר אלו שהיו הכי קרובים לכך בפעם הקודמת, עוד התפצלו ל-2 מפלגות שונות. מדובר ברשימת הירוקים, לא מספיק שהם לא עברו את אחוז החסימה בפעם הקודמת, כיום מדובר ב-2 תנועות שונות, כאשר אחת מהן התאחדה עם מימד. במקביל תנועת עלה ירוק גם היא התפצלה ל-2, כאשר אחת מהקבוצות התאחדה עם ניצולי השואה. אני באמת מנסה להבין איך כל אחת מארבעת המפלגות האלו מצפה לעבור את אחוז החסימה. אם כל הארבעה היו שמים את האגו בצד ומתאחדים, למרות שיש שוני קל בעמדות שלהם, הם היו יכולים לזכות ב-2 מנדטים למפלגה אחת מאוחדת. זה בטוח טוב יותר מ-0 מנדטים לארבע מפלגות.

לסיום אספתי לכם את התשדירים המצחיקים ביותר לדעתי, והחסרי סיכוי ביותר:

מימד - התנועה הירוקה: הרב מלכיאור בכנס פעילים, בלי שמץ של שנינות או של נגיעה אמוציונאלית. איפה הפליירים המוצלחים שהם חילקו?

צומת - "כל מנה חיזבאלה".

.רע"ש - אולי התשדיר המגוחך ביותר. כל חצי משפט טייק חדש.

מפלגת לזוז, הישראלים, אור, מפלגת אחריות ועוד.

אפשר להבין מפלגות קטנות עם אג'נדה ספציפית מסוימת - נכים, גימלאים, צעירים, ירוקים, סטלנים וכדומה. קשה מאוד להבין מפלגות קטנטנות שהאג'נדה שלהם היא בדיוק כמו של המפלגות הגדולות. האם ראשי מפלגת רע"ש או מפלגת הישראלים, באמת חושב שמישהו שאינו בין מכריהם יצביע לו כיוון שהוא נגע לו בתשדירי התעמולה? עדיף להשקיע את כל הכסף הזעום בעבודת שטח, התוצאות יהיו טובות יותר, אך לצערם עדין לא מספיקות.