למיה יש אקדח

שתינו

וצחקנו

ונדחסנו בין שאר אלף האנשים בבר הכי מחניק ועמוס בתל אביב

והרגשת דה ז'ה וו מבשרת רעות ליוותה אותי כל הערב.

ובסוף, יצאנו משם מפאת מחסור בחמצן

וכמעט אנסתי אותו בחדר המדרגות שלו ב3 בלילה.

אבל, כשהוא שאל אם אני רוצה להכנס או ללכת

אמרתי "ללכת".

ואני נורא גאה בעצמי.

ועדיין נורא שונאת אותו.

רק כדי לרכך את המכה שתבוא.