למיה יש אקדח

מבעד לכל העשן והמוזיקה, וכל הפנים המוכרים ואלו הזרים, אני שוב רואה אותך

מבוסמת אך מעט, אך כבר זה מספיק כדי לאבד את כל מה שעבדתי בשבילו כה קשה זמן כה רב

הורסת את עמל ידי בלחיצת כפתור אחת.

אין מי שיעצור אותי.

אין מי שיעצור אותי.

חלשה.

את חלשה, אני אומרת לעצמי.

אולי זהו הקסם שלי.

אני שונאת שאני קצת מתגעגעת.

גם אני, אתה אומר לי. אומר, אבל לא מפרט מה גם אתה שונא - שאני מתגעגעת, או שאתה?

משאיר את זה מעורפל באוויר כי, כנראה, אתה לא באמת מתגעגע.

אתה שונא שאני מתגעגעת

מפירה לך את השלווה שבנית לעצמך, לא כל כך בקלות.

שלווה אותנטית? זה לא באמת משנה.

והיא לא באמת יותר יפה ממני

אבל היא לא אני

וזה מה שבאמת חשוב.

וגם מה שבאמת כואב לי.

אלי, אלי, שיגמר כבר.