כל הזמן צבעתי את השער,אבל כשצבעתי את כולו הרגשתי משהו שונה.
גם באתי לחברה שלי ואמרתי לה אני מרגישה שזה סוג של התחלה חדשה, התחלה נקייה ,שינוי!
ככה זה שמתחילים משהו חדש צריך גם לשנות את הלוק!
אז למה בזמן האחרון,שוב אני בדיכאון.
אני בדיכאון ואפחד לא יודע על זה!.
אני בדיכאון,אני פשוט לא מראה את זה.
אני בדיכאון ובדרך פוגעת באנשים(שוב).
אני בדיכאון ואני לא רוצה את זה.
למה אני מרגישה שהשינוי הזה היה לטובה רק בהתבגרות,רק בנשיות שבי.. למה הוא לא לטובה בכל
המובנים האחרים?
יכול להיות שהשינוי לא קשור בכלל!..?!
יכול להיות שזה קשור למה שקורה לי עכשיו?
אבל מה רע לי עכשיו??!!
יש לי חברים,יש לי חבר!,לא רע לי בבית, אני מתנדבת ולא ממחויבות של בצפר אלה מרצון ואני נהנת!,
אנשים באים ומצחיקים אותי, לא חסר לי כלום!
אז למה?!
למה אני צריכה להיות בדיכאון שאני סובלת ממנו,ושאחרים סובלים גם!?
"אם זה בדיכאון בלי סיבה... אולי פשוט אל תחשבי עליו ותצאי ממנו! תפגשי יותר את ההחברים,את החבר! זה יעזור?!!!"
אותה פאקינג מחשבה שעוברת בראשי שוב ושוב ושוב, גורמת לי לא להתרכז בדברים אחרים! גורמת לי לייבש!
אותה פאקינג מחשבה שנראית אגיונית ,אבל למה אני לא מצליחה ליישם אותה? למה אני עדין בדיכאון?
אני כל הזמן חושבת על כמה גרועה אני יכולה לפגוע יותר,עד כמה עכשיו אני פוגעת וכמה פגעתי.
ואני רק מתחרפנת.
אולי זה לא שווה את זה? ..אבל אם זה לא יהיה אני ארגיש עוד יותר שמשהו חסר. אבל מצד שני זה אולי רק
רע שזה קיים?
אין לי כוח לכלום, לא לצאת מהבית, לא לראות את החברים, לא לראות את החבר,לא להיות על המחשב!
לכבות את הפלאפון לא להתייחס לעולם.
אבל זה בלתי אפשרי!
מיד יש מישהו שאומר ככה,ועושה ככה, ואני צריכה לשם וללכת לשם, ואם אני אהיה סגורה בבית ואתעלם מהעולם לכמה ימים זה יפגע באחרים!
תמיד צריך לשים את עצמך לפני אחרים אך כרגע אני לא יכולה!
אני אפעם לא ככה, דיכאונית התחושה הזאת כל כך כבדה עלי,כל כך קשה! וזה רק גורם לזה להיות גרוע יותר.
אני בדיכאון בלי הסבר.
אני בדיכאון ואפחד לא יודע על זה.
אני בדיכאון ולא נותנים לי מנוחה.
שקט,בבקשה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
