אני לא יודעת מה קורה בזמן האחרון.. הכל פשוט חרא.. פשוט מתפרק.
אחד הידידים הטובים שלי, היה איזה משהו לא מובן בכלל(!!!) שגרם לזה שלא דיברתי איתו יומיים כבר.. הדבר היחיד שדיברתי איתו היה על להודיע לו משהו שאמרו לי והוא הודיע לי משהו אחר וזהו! וזה חרא.. כי כואב עד כמה שהוא חשוב לי,לא אני לא מאוהבת בבנאדם!.
אמא ואבא עצבניים עלי בזמן האחרון, האמת אין לי תקשורת איתם כבר, ואם מדברים אז זה 2-3 משפטים שלרוב מסתיים במשפט רביעי של צרחה.
אני מרגישה שהכל מתפרק לי... זה לא אמור להיות ככה><
אני אוהבת את החברים שלי,הם חשובים לי יותר מכל דבר אחר בעולם!
בלעדיהם אני באמת כלום, אם לא היה לי אותם כנראה ממזמן לא הייתי כאן,או שהייתי ...אבל במצב גרוע ...מאוד!
הכל מתמוטט... אני מרגישה את זה,לא רוצה את זה.. לאטלאט אני מתנתקת מהחברים בבצפר כי אני שקועה במוזיקה,לאט לאט מתנתקת מהאנשים במסן כי אין לי כוח לדבר,לאט לאט מתנתקת מחבריי הקרובים כי אין לי כוח לענות או לקום וללכת.
חרא.. פשוט חרא!
הדבר היחיד שמחזיק אותי זה ידיד שלי שכל פעם שאני רק מתחברת שולח לי היי ומחמיא בנוסף.
פשוט ביי..., ומי שלא יודע בראשון יש לי יומולדת... פשוט הרגשתי שהוא הולך להיות חרא,צדקתי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
