דני אמיר - הזיות של אוטופיסט

אני כבר רוצה להתנצל על הפוסט שפרסמתי לפני קצת יותר משעה.

למה?

מי צריך את זה?

לא נמאס כבר?

כמה אפשר לחפור?

פוליטיקה בכלל לא מעניינת אותי, באמת.

תודעה מעניינת אותי.

למשל, תמיד אמרו לי שחתולים אוהבים חלב. במשך שנים יש אצלי חיבור ויזואלי בין חתולים לחלב. רגשית, זה כבר צרוב לי, אולי גם בגלל הסצינה ב"לילה אמריקאי" של טריפו, סרט על מהלך צילומי סרט. אחרי ליל אהבה הגיבורה של הסרט בתוך הסרט, יוצאת למרפסת הקרון, ומניחה קערית חלב לחתול. חמש פעמים מצלמים את זה, והחתול לא ניגש לקערית. כל האנשים בסט עומדים ומחכים ומקווים, והאושר מציף אותם כשזה סוף סוף קורה.

אבל כל המחקרים היום אומרים שחלב פרה לא טוב לחתולים. חד משמעית לא בריא להם.

אני יודע, אבל כשנגמר אוכל החתולים אני אערבב להם ביצה עם חלב וקצת לחם, בלי לחשוב פעמיים. אני לא באמת באמת באמת מאמין שחלב באמת עד כדי כך לא בריא לחתולים. 

גם אם אמצא לינקים לאלפי סיפורים על הצד האפל של הקיום שלנו כאן, על השקרים הגלויים והמוסווים, על הנחות היסוד הבלתי מבוססות, הדעות הקדומות והבירוקרטיה האיטית של הדיכוי, רובנו עדיין לא לגמרי נאמין שחלב לא טוב לחתולים. או שהוא עד כדי כך לא בריא לחתולים, שכדאי לעשות שינוי תפיסה מוחלטת ופשוט לא לתת להם יותר חלב לעולם. לחפש משהו אחר.

(ובמבט לאחור, יכול להיות שזאת הסיבה שהיו צריכים כל כך הרבה טייקים עד שהחתול הסכים/נאלץ לשתות את החלב. אולי הוא ידע שזה לא טוב בשבילו. )