לעוף.

I won't let it build up inside of me....

אם רק יכולתי....כמה טעויות, כמה, כמה.

באותו לילה לפני כמה שבועות שראיתי את אוהד הוא בא למוסד ב-4 וחצי בבוקר... הייתי קצת שיכורה ומאושרת לראות אותו ונכנסנו לאוטו שלו והתחלנו לנסוע. באמצע הדרך שאלתי לאן, והוא אמר לא יודע.. אלי או אלייך? הבנתי כבר לאן זה מוביל אבל פשוט זרמתי עם זה במחשבה הטיפשית שזה כל מה שהוא רוצה ממני שלא אשמע ממנו בטח אח"כ ושאין מצב למשו רציני. הגענו אליו, קישקשנו קצת ו.. שכבנו, כמה לא צפוי. לא עצרתי את עצמי כי פשוט.. לא רציתי. יש לו גוף יפה, רזה אבל לא מדי, טיפה שרירי, הפנים היפות שלו.. ררר, הוא הטריף אותי. היה מדהים. הוא הקפיץ אותי הבייתה, וכולי מבואסת הלכתי לישון. ויום למחרת הוא התקשר. דיברתי איתו (אחרי מחשבה עמוקה ואין סוף דיונים עם חברה) והסברתי לו שלמרות שאני לא לגמרי מתחרטת (גאד יאמי) זו לא אני, אני לא אחת שנותת בפגישה ראשונה (או שניה), שאני מקווה שלא יצא רושם ראשוני מוטעה מדי.. והוא אמר שהוא שמח שאמרתי את זה ושדיברנו וזה. ביום רביעי הוא בא אלי, ודיברנו המון על.. על הכל. הוא בחור ממש מקסים ויש על מה לדבר איתו וחכם והכל... אבל כל הפגישה זרמה לכיוון וכשזה הגיע למצב של להוריד חולצה נמנעתי באלגנטיות. והוא היה בלי חולצה... כמה שרציתי, ידעתי שיכאב אח"כ ועצרתי את עצמי, כי הוא ממש מצא חן בעיני מכל הבחינות.... אבל כנראה שהוא יותר בקטע של פאק באדיז. הלוואי שיכולתי.. אבל מאוחר מדי, אני רוצה אותו כמשהו יותר מזה וסתם לשכב איתו אמנם יהיה מעולה, אבל יכאיב מדי אח"כ.

eh well...  better luck for me next time .