mor love lifeאחלה בלוג.. |
| 1/2009
 שוק העבודה..
שלום לכם קוראים נכבדים שלי.. והיום הדיבור הנרחב שלי יהיה על עבודה..
כולם יודעים שכרגע המצב בשוק הוא על הפנים (ז"א אין עבודה אין אמצעים-אין כסף) ובגלל המצב המחורבן כספי מעטים כמו תיירים טזמניים בישראל..
אז החלטתי לעשות מעשה ולברר על מקומות עבודה כי מי לא זקוק לכסף?? (במיוחד בזמן שאף אחד לא מביא לך.. רק אם אתה עושה איזה משהו ממששש מיוחד אז תקבל 5 ש"ח כפיצוי).. בקיצור החלטתי שאני רוצה לעבוד כמלצרית/קופאית(לא בסופר)/מוכרת אטרקטיבית/דוגמנית פנים(חח בדיחה טובה נכון?)..
אז פניתי לאימי ואמרתי לה "אמאא חיי אינם חיים ללא כספים שיירוו את צמאוני לקניית דברים שיעזרו לי במהלך חיי האומללים.. תעזרי לי למצוא עבודה פליזזז!!!!"..כמובן שאימי ידועה בתור מגזימנית ענקית כך שברצינות אני משתדלת לא לקחת אותה..אבל בכל זאת נסיתי לחפש איזשהו ניצנוץ של תקווה.. אימי הסתכלה עלי במבט של"יופי הנה את מתחילה ללמוד שבחיים לא מקבלים שוב דבר בחינם" ואמרה:
"האמת שאני מכירה איזו קליינטית שמנהלת את פיצה דומינו היא תקבל אותך לעבודה".. וכמו שאמרתי קודם אמא שלי היא מממשש מגזימנית כך שהיא בטח התכוונה ל"יש לי קליינטית שהיא המנקה בפיצה דומינו אולי היא תוכל לסדר לך להיות המגב רצפה שלה"..
אז עזבתי את אמא שלי ורעיונותיה המוגזמים ודיברתי עם אחותי הגדולה "המלכה התל-אביבית"..השיחה התנהלה כך:
אני:"ענבל תסדרי לי עבודה חיי אינם חיים"
ענבל:"נראה מה אני יכולה לעשות"
מה שאני יכולה להבין ממילותיה זה"אל תדאגי אין מצב שאני אחשוב עלייך איי פעם ואם כן אני אזכר לסדר לך עבודה שתיהיי בת 30"
אז גם את זה עזבתי..
פניתי לאבי ואמרתי לו"אבא, זהו החלטתי להיות ילדה גדולה ולעבוד כמו כולם" אבא שלי ממש התלהב ואמר "וואו כל הכבוד יופי תרוויחי קצת כסף" או במילים אחרות "וואו אני נושם לרווחה.. עכשיו אני לא צריך לבזבז עלייך כסף כי אני מתקמצן אפילו לקנות לעצמי איזו פיתה עלובה עם חומוס"..כשאמרתי לו שיעזור לי למצוא עבודה ראיתי את העצלנות מסתכלת לי בעיניים.. אז עזבתי גם אותו והחלטתי למצוא עבודה לגמרי לבדי.. הלכתי לחוף טובגו(מסעדה עלובה ויקרה בחוף) ושאלתי בנימוס "שלום אתם צריכם עובדים?" האחראית משמרת הסתכלה עלי במבט של "כןןן בטחח וואי בדיוקק אנחנו צריכות מלצריות" ואמרה "לא ממש לא אנחנו ממש לא צריכות מלצריות כרגע.. תבואי בקיץ חמודה"..איזה זונה-חשבתי לעצמי והמשכתי הלאה לחברי הטוב ביותר-המחשב..
באינטרנט ביררתי במודעות דרושים אם מישהו צריך דוגמניות פנים או משהו..והתוצאות היו מחפירות ממש..לדוגמא:
דרושה נערה מקצועית בגילאים 16-19
לעבודת דוגמנות מקצועית לחלוטין+צלם מקצועי
+צוות מקצועי והכל במקום אחד במקצועיות מושלמת..
לבירורים התקשרי למספר *******-052 ותבקשי את שלומי המקצועי..
כמובן שאני נורא התלהבתי אבל לאחר כל ההתלבות שלי (שכמובן היתה מאודד מקצועית) ראיתי את שתי השורות ממתחת:
*העבודה היא בהתנדבות ולא בתשלום
*עבודת הדוגמנות היא בעירום מלא-אבל מקצועי כמובן
כמובן לאחר שני השורות האלו חשבתי לעצמי "שילכו לחפש מי ***** אותם" וביררתי על עבודות אחרות..
כמובן שכמעט כל העבודת היו בסגנון מקצועי בדיוק כמו המודעה הנ"ל..עירום,ללא תשלום,צוות מקצועי-בקצור היו צריכם לרשום צריכים ילדה נועזת פתי שלא מפחדת שיצחקו עליה בפנים..
לבסוף יצאתי מהמחשב מאוכזבת מתמיד.. כל כך בא לי לעבוד כבר ולהרוויח את כספי ולקנות מחשב חדש או מסך חדש או אפילו חיים חדשים..
אבל מכל הניסיון הזה הבנתי דבר אחד:חיים חדשים אני לא צריכה אני די מאושרת, מחשב כבר יש לי ומסך חדש..טוב נו נמצא מישהו שיתרום לי..
אני רוצה שגם אתם קוראי המעטים והנכבדים תבינו דבר אחד:
כסף זה באמתת לא הכלל בחיים
זה הרבהה חח אבל לא הכל..
ובנוגע לעבודה.. כשאני אסיים את הבגרות במתמטיקה אני אתפנה לחיפוש יותר מסיבי של עבודה..
להתראות לכם קוראי.. ועד הפוסט הבא 
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
