בבוקר, גברת ברי פתחה את המקרר והוציאה שלוש ביצים, מחבת, טפטפה מעט שמן והכינה לבעלה "סאני סייד אפ" כמו שקראה לזה.

אדון ברי בצע את הלחם וטבל אותו בנוזל הצהוב-לבן שנשפך מן הביצה.

הוא לעס בחוסר מעש ועצבנות טורדנית, מחשבותיו נדדו לכישלונותיו.

בלילה לפני הוא חלם שהוא נמצא ב"צ'אפל" שברחוב ולנטיין, שותה בירה קרה בזמן שרקדנית אקזוטית מלטפת את חלציו בעזרת ישבנה העגול.

הטעם של הביצה היה בסדר, חסר קצת מלח, חשב.

אבל המרקם הסמיך-דביק הגעיל אותו כל כך, שהוא פשוט רץ לשירותים והקיא הכול, גם מה שאכל אתמול.

הוא בהה בקיא שלו במשך מספר שניות, וראה פרודוקטיביות גדולה, שלא ראה בחיים, יוצאת מן הגוף שלו.

הקיא היה בעל מראה צמיגי ולבן.

אדון ברי פתח בקבוק וויסקי יקר שקיבל במתנה מאביה של אישתו.

הוא שפך מעט על הקיא,והצית את התערובת.

עשן לבן,סמיך ומבחיל עלה בגלים עקביים, הציף את השירותים.

אדון ברי סגר את הדלת, יצא מהבית עם בקבוק הוויסקי ביד.

למחרת בבוקר, אשתו הוציאה מהמקרר חמש ביצים והכינה לה ולבעלה חביתיות.

"רוצה מייפל?,קוק? או רק מלח?", גברת ברי העבירה לבעלה את המלחייה הארוכה , המעוגלת לקראת סופה.

אדון ברי המליח את האוכל.

אדון ברי הרגיש שוב את אותה בחילה נוראית שהרגיש כל כך הרבה פעמים, ברגע שאחז במלחייה המטרידה.

לאחר שסיים לאכול, הרגיש אדון ברי בחילה.

"אני חושב שאני עומד להקיא, תעזרי לי להזדקף", אדון ברי היה נבול ומושפל.

אשתו שפשפה במהרה את גבו התחתון, אחר כך את העליון, ואז עברה לראש.

"זה כל כך נעים" גופו התפתל, וללא הזהרה, אדון ברי פלט את כל מה שאכל.

הוא הקיא כאשר צד אשתו היה מופנה אליו,לכן הקיא לתוך אוזנה, על שערה הסמיך ועל לחייה הוורודה.

"את יודעת," אדון ברי אמר בזמן שעישן סיגריה,"גם מחר אני ארצה ביצים לארוחת בוקר..."

הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285