השעה כעת כ3:30 בלילה,חלמתי כרגיל על הפוביה המטומטמת שלי לזומבים,
אני איפשהו שם במודע יודעת שאין כזה דבר,אבל התת מודע משדר חלומות,
ואצלי חלומות מצאותיים ומפחידים יותר מהמציאות,בזה אני צריכה להאשים את פנה,
למה?כי הוא הראה משחק עם זומבים לקוליה ומה אני ידבק את השעה שהוא משחק לקיר?
עדיין אני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר שיש לי,הייתי נותנת את העולם בשבילו,
יש לי אמון בו,הבנאדם הזה מקבל ממני מה כבוד,אנחנו לא דומים בכמעט כלום,אין לנו נושאים משותפים כמעט,
אנחנו מתווכחים רוב היום,אבל זה מה שעושה אותנו,כי זה בגדר וויכוח ולא יותר.
ישלו את העיינים הכי מדהימות,תמיד שהוא מדבר איתי אני מסתכלת לו בעייניים וצוללת עמוק לחלום צלול ומתוק,
אני נרגעת,מתנתקת משער היקום,מרשה לכל ריח שלו(ריח הבגדים,ג'ל,בושם וכ"ו) לסובב אותי כבערבולת לעוד שניה של תובנה בסיסית,
להבנה רגעית שאני מאושרת וכשאני איתו אניי מרגישה שקיבלתי עולם ומלואו בידי,
אני בשבילו לא יעשן,לא ישתה כפי שהוא ביקש ואני לא יוודעת למה אני מקשיבה לו,אבל זה מושך אותי,
אני לא יספר הרבה אליו,ת'אמת,לא הכול אני צריכה לכתוב פה,אבל יש הרבה שוואלה,אני מוצאת מקום לנשום בפריקה.
אז ככה,שלשום פנה חזר,לא הספקתי הרבה להיות איתו כי הם נסעו ליומולדת של מקס ולטבריה,
אבל יום אחרי ישבתי אצלו בבית משעה 10 עד משהו כמו 20:00 בערב ,אני הוא וקוליה שהצטרף בשלב כלשהו,
כל הזמן הזה התעצבנתי עליו ורבתי איתו,
(את האמת זה היה כי נפגעתי כי הוא לא רצה להגיד לי על איזהם מסקנות שדיברנו והוא אמר שהחליט על משהוו ולא אמר על מה ואמרתי לו שאני קובעת דברים(בצחוק כזה) ,נו לא משנה),
עישנתי כ15 סיגריות במשך כל היום הזה,שבשבילי זה הרבה יחסית,ראינו את הסרט ריקוואם לחלום,סרט דפוק ופסיכודלי לגמרי,
אכלנו פילמני טעייםם של אמא שלו,יאמיי :P,ב8 ומשהו עלינו להר יונה ישבנו עד 21:40 אצל אבא שלו,שסאטלן ומגניב לאללה,
אחרי זה ירדנו יותר למטה ואז אנגליקה שאלה את פנה:"אתה וחן חזרתם?" והוא ענה שכה,אז באתי אליו ואמרתי:"פנה,למה אתה משקר לילדה היא עוד תאמין?"
פנה ענה:"למה אמרתי משהו שלא נכון?"
אני:"אם זה נכון אני אחייך ואם לא..אז אני ישאר באותו מצב"
פנה:נכון אמרתי לך שהחלטתי ואת אמרת שלא?אז עכשיו..אני מחליט או שלא?"
אני(במבוכה):כה....אז רגע אנחנו?
פנה:כה.
ואז קפצתי מאושר,נישקתי אותו,חיבקתי אותו ואמרתי לו עד כמה אני אוהבת אותו.
ת'אמת זה היה אחד הימים המדהימים בחיי,לא דעת למה,הרגשתי דז'ה וו וסגירת מעגל אם משו,אבל לא משנה:),
העיקר שבכיתי יומיים ברצף מאושר,לא?!
זה הכול,
VB.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
