מוזר.
אני לא מרגישה ברור ,
הכל מבולגן בראש , אולי לכתוב יעשה סדר.
הכל התחיל בזה שהיה עלי הרבה לחץ , מהצד שלו .
ואז הכל התפרק , זאת אומרת אני ...
ואז הוא הבין ...והצטער מאוד מאוד וכעס על עצמו
ואני הייתי הרוסה מזה שהוא נפגע כלכך ..מעצמו, ממני
לא ראיתי אותו ככה אף פעם .
באותם רגעים אפילו שהיה לי רע אהבתי אותו כלכך .
מה שבדרך כלל,כשרע לי אני רק כועסת עליו ולא אכפת לי מכלום ..
אהבתי אותו ובכיתי המון על כמה שרע לו .
ואז הוא החליט שנעשה רק מה שאני רוצה ,עם ההחלטות שלי בדברים הכי קטנים..
והאמת, הרגשתי כלכך טוב , כשהוא מחבק אותי ונותן רק לי לנשק אותו , לא כל הזמן
אבל רוב הזמן.
הרגשתי טוב שהוא הרגיש טוב עם כל מה שרציתי .שהוא היה מאושר עם כל החלטה שלי .
וזה הפסיק מהר .
מן הסתם , זה לא נשאר ככה , ושוב ,הכל לחוץ.
ופתאום אני מרגישה שונה אליו , אני אוהבת אותו.
אבל שונה, כאילו מובן מאליו אבל לא , כאילו אני לא מרגישה כלום , ריקנות , אבל לא !
זה מנוגד זה מבלבל .
אני מרגישה שאני רוצה להיות איתו ואני לא רוצה ...
אני תמיד רוצה , אבל פתאום אני לא מרגישה שהוא עושה אותי מאושרת כמו לפני כמה ימים .
אני מחפשת את הבן אדם שהיה איתי לפני כמה ימים ואני לא רואה אותו!
זה כל כך מוזר כי אני יודעת ש-הוא- נשאר אותו דבר בדיוק.
משהו בי השתבש אני לא מבינה ...
הייתי איתו היום ,ואתמול , וכן הרגשתי טוב , באמת שכן ,באמת שאהבתי אותו
אבל משהו היה חסר
האושר הזה, ה-אהבה- הזאת ! הייתה חסרה לי.. משום מה , משהו לא היה שלם .
פתאום כל דבר שהוא אמר עצבן אותי ,וכלכך ניסיתי להשתלט על זה , לא לתת לזה להשפיע.
והדחקתי וזה עבר , אבל נשארה הריקנות , נשאר החוסר הזה.
אני לא מבינה מה הולך איתי...
אם אני אוהבת אותו, איפה הבעיה ?!
יש בעיה בכלל .. ?
אני מרגישה שונה ... ואני לא מבינה איך , אני לא מתכוונת להסיק מסקנות,
ולדבר איתו על זה, זה עדיין לא מספיק, זה רק יפגע בנתיים.
אני ידחיק את זה כשאני יהיה איתו , וסביר להניח שזה יעבור מעצמו .
הכל יהיה בסדר , נכון ?
הכל יהיה טוב....
אנחנו עוד מעט שנה ביחד , שנה זה כל כך הרבה ומצד שני נשארנו בדיוק אותו דבר
זוג דביקי ומקסים שמאוהב עד השמיים , אני לא רואה פה בעיה ...
כנראה שפשוט הזמן הזה...גורם למוח שלי להתרגל ולעוות דברים ,בעצם הכל מושלם . אני יודעת .
someone in this world