אני באמת לא מבינה את עצמי לפעמים...
כבר לא יודעת ,אני כאילו אבודה בתוך עצמי...עם הצד הרע ,והצד הטוב, שכל הזמן רבים ביניהם
עד שאני משתגעת.
הבחירות הנכונות , הדברים הנכונים ,הרגשות הנכונים .
לכעוס על עצמי אם זה אחרת ? או לכעוס על עצמי כי אני ממציאה בעיות ? או לכעוס על עצמי כי אני כועסת על עצמי ?
כל כך הרבה שטויות , אבל אני לא עומדת בזה יותר . מתמוטטת .
לא יכולה לקום בבוקר, כל מה שבא לי זה לקבור את עצמי במיטה עד הערב ואז לראות אותו.
וגם זה אני כבר בספק , פתאום הוא הפסיק להתקשר אלי ,אחרי כל מה שאני אומרת לו, פתאום אני מרגישה שאני רודפת אחריו,
שהוא לא אוהב אותי מספיק , ואני יודעת שהכל בראש שלי , אבל טיפה שישקיע יותר,כבר יגרום לי להרגיש יותר טוב .
היה לנו שנה ביחד , ב-2.1 אני זוכרת כשרק כתבתי על היום שנהיינו ביחד בבלוג... (:
קניתי לו מתנה..הוא קנה לי גם...
הבעיה היא, שאני ומתנות לא הולך טוב ביחד, אני מתעוות אותן ! מתנות זה דבר שסתם גורם למבוכה ,זה מיותר.
ובגלל שלא ראיתי אותו באותו יום יותר מחצי שעה...מה שדיי הרס את היום שהיה אמור להיות מיוחד, ובגלל שביום שכן היינו אמורים לעשות משהו זה השתבש ,
אפחד מאתנו לא הביא את המתנה, ועד עכשיו זה סתם מעיק עלי , אוף , למה המציאו את זה בעולם ?!
אני יודעת שזה כל כך שטויות אבל אצלי זה לא ,לא משנה באיזה צורה אני אחשוב על זה ,זה יהיה בשבילי מביך .
אני מתגעגעת אליו , כל הזמן...אבל אני מרגישה כאילו הוא לא אוהב אותי למרות כל הפעמים שהוא אומר לי ולמרות שהוא מחבק אותי
ומסתכל רק עלי ומנשק אותי וכל דבר שמוכיח כמה הוא כן ...אני לא מבינה איפה הבעיה ,אולי היא אצלי...
אולי אני לא בסדר, אני באמת לא בסדר אם אני מרגישה מוזר ?
זה משגע אותי .אני לא מבינה מה הולך איתי ומה הולך עם הראש המעוות שלי .
אני בסך הכל רוצה לאהוב אותו , ולהיות בטוחה בזה ,בלי שום היסוסים .
אני בסך הכל רוצה שיהיה לי טוב .
אני בסך הכל רוצה שהוא יהיה מאושר ,הכי בעולם ויאהב אותי...
באמת שכבר אין לי מושג מה אני עושה עם עצמי .
אני מרגישה רע כל בוקר, לא רוצה לקום בבצפר - כי רע לי .
אני מרגישה שאני מתרחקת מכל החברים שלי , ושהם מתרחקים ממני באותה מידה.
פתאום אני מרגישה לבד, כל כך לבד!
וכשאני כן מנסה להתקרב אני מרגישה כאילו הם לא שמים עלי , החברות שלי ,הידידים שלי ,הכי טובים , פתאום לא כמו פעם
יכול להיות שכבר מאוחר מדי לתקן ? הייתי תקופה ארוכה מדי בדכאון אז הם פשוט נוטשים אותי?!
אני לא מבינה...איך הם קוראים לעצמם חברים ?
רבתי עם חברה שלי..בנוסף להכל , אחרי כל כך הרבה זמן שהיא פשוט "שחכה" ממני היא באה ונזכרת להטיף לי מוסר על איך שאני מתנהגת כלפי אנשים ,
אני לא מבינה , למה הכל מתמוטט לי ?
ואולי הכל בראש?
אז למה כשאני מנס לתקן זה קורס שוב ,ואז אני סתם מתאכזבת..ועוד יותר בדכאון ...
-אוף- אני חושבת שזאת המילה שתתאר את המצב מספיק טוב.
אני מקווה שהכל יעבור ,ושיהיה לי טוב , בלי ספקות לגבי האהבה שלי או שלו , ובלי להרגיש רע בבצפר , ולחשוב שאני לבד .
אני יודעת שזה לא ככה.. נראה לי .
someone in this world
כינוי:
..someone in this world
בבלוג זה
בכל הבלוגים
