זמנים מודרנים...

היום יומולדת חמש לפייסבוק...כמו כל דבר, גם הפייסבוק הגיע לארץ באיחור אופנתי.

התופעה הזו של הפייסבוק גדלה בשנתיים האחרונות במימדים עצומים ונראה כאילו היא לא מתכוונת לעצור.

אני זוכרת שכילדה ביסודי (כן, כן) ישבתי שעות על גבי שעות מול ה - MIRC וצ'וטטתי עד כלות...מאז היה לי איי סי קיו ומסנג'ר וסקייפ ומה לא...ואז הייתה תקופה קצרה של הפוגה עד שפרץ לו הפייסבוק לחיי. אין ספק, כמו כולם - התמכרתי קשות. יצר המציצנות לא פסח גם עלי וככה תרנו לנו, אני וחברותיי, אחר אישים מפוקפקים מהעבר, מה שהוביל לקבוצת דיון עד השעות הקטנות של הלילה...

אותי תמיד מצחיק איך בפייסבוק אתה מגלה דברים הזויים על אנשים... תמונות של האנשים הכי חנונים שיכורים למוות, זוגות שהקשר ביניהם נראה מקרי בהחלט ועוד כהנה וכהנה...

פתאום צצים אנשים שכבר שכחתי מאיפה אני מכירה אותם וחמור מכך - כאלה שכלל אינני מכירה...

ונכון, הייתי ילדה כשהתמכרתי לרזי האינטרנט ובכל זאת העברתי שעות שיחה ארוכות מתחת לבניין שבו גרה חברה שלי, עד שההורים שלי יצאו מדעתם בחיפושים אחריי בשכונה...

הילדים של הדור הנוכחי גדלים לתוך הרשת החברתית הוירטואלית, זורקים כבשים וירטואליות אחד על השני, סוחרים איש ברעהו בכסף וירטואלי ואפילו החיוך שלהם הוא וירטואלי...עד שיום אחד יתעוררו ויבינו שמשהו פה חסר....