תמיד כששואלים אותי מה אני לומדת ונענים ב"מדעי המדינה ותקשורת", אני נתקלת בשאלה הקלאסית "ומה תעשי עם זה אחר כך"? הרי אם לא הנדסה, חשבונאות או משפטים, למה לעשות תואר?
אני מצידי מנסה להתגונן ולהציע אופציות תעסוקה אפשריות רק כדי להשתיק את הצד השני, למרות שבתוך תוכי אני יודעת שמעטים הם האנשים שמוצאים עבודה מכניסה אחרי תואר ראשון בתחום.
תמיד אני אומרת בצחוק שאחרי התואר יהייה לי ידע רב ואוכל לקחת את המיליון ב"מי רוצה להיות מיליונר" ולא אצטרך לעבוד עוד.
קשה לי להבין אנשים שראיית עולמם כה צרה ורואים באקדמיה בית ספר לרכישת מקצוע ותו לא.
עבורי, הלימודים האקדמאיים הם כל כך הרבה מעבר....מעין חלון הזדמנויות נדיר להרחבת אופקים. האקדמיה היא אמצעי למפגש עם תפיסות עולם שונות. הלימודים גורמים לך לחשוב בצורה שונה, לנתח ולהבין דברים אחרת.
ונכון שישנם אנשים שהם אוטודידקטים ועימם ניתן לנהל שיחה ברומו של עולם, אבל כמה כאלה אתם מכירים?!
אז יכול להיות שיש מי שחושב שלהנדס מכונה זה ראוי יותר מלחקור מדינות ולאומים....
בעיניי, זה רק מעיד על החברה הרדודה שהפכנו להיות - חברה צרכנית שרואה לנגד עינייה את הכסף בראש ובראשונה ודוחקת לשוליים את עולמה התרבותי. אם בימי יוון העתיקה, הפילוסוף היה בראש הפירמידה והחינוך היה ערך מקודש, עתה הביטו שמאלה וימינה וראו בעצמכם מה קורה סביבכם......
בקיצור - ידע זה נכס רוחני שאסור לוותר עליו ומי שלא מבין זאת הוא כנראה רואה חשבון.....