שוחרת שפם ופועמת רפיח
שעברו השנים וישבנים לא ראינו
בגבורות העולם לא שפטה
לוטרה אליוגבי שלום,
כאן עקת מעגלים ודוקרים.
ניקיתי פה קצת את הקורים אבל עדיין יש נזלת בארון
וללואי כמובן יש דלקת.
לשיקולך.
שלך,
בטן (לשעבר עכבר)
הגשמתי את חזון הבוקסה פה בצד
ובאמת וביותר מדי תמים הייתי בודד וספרדי
לאיזה נצח ודודלי.
שומעים?
באור יקרות ניגז עולל המחאה את הקרביים
וכולן מזכירות לי שאני עקרב. ועקרבים הם כאלו ואחרים. יאללה גם כן. סתם ילד מהמדבר.
אתן כולכן יכולות לדחוף את הסלפ הלפ קראפ. לא כזה זוהר, לא היית פה אף פעם ואני לא יודע למה אני מתגעגע יותר
אבל לחלוק את המיטה שלנו עם עוגב בחוטיני לא פתר כלום
ויצאתי מבולבל וסרוח אצבעות.
כמה שנים כבר לא נגעת בי? יא גורילה של פרצעלה. ברג.
ועכשיו מלחמת התשה
לפזר זרעים וכבר מאוד מאוד לא 2013. היו ימי צקלג, מתושלח. מלכיאור. מרגובית הצרבת שלי, לא נראה לי שאצליח לשכוח אותך.
כבר אה רבע ליוגב
מה שאומר
את יודעת מה זה אומר
שאין שום זכרון מתי כתבתי וזה לא היה מיועד לעיניים המטופשות שלך.
יו אולוויז קוד רייט, יו קלבר קבב. משהו מריר מאוד על אובדן נעורים והומור של פעם
שכבר אין שום ערלות שיאזינו לו.
אול דה קיטש וואז גון אבל בוי כמה שהוא אהב אותה
אותה שלא ידעה רווקות מאז 2007.
רק אדיוט מתגעגע לאידיוסינקרטיות
ובהערת שול נציין ש
רוז, יור אנקל צ'יין איז ממכרת והתחת שלך בוער
ילדה מהים השחור
נהנית להתעלל ושחונקים.
אם ילך עקום כשורה בעוד ירח ככה אתעל את תסכולי לאורגזמה שלך
ואז תספרי לי על העולם שלעולם לא אדע ואשקר לך שאני מבין
אבל בעמוק של הבפנים אצבט הלוך צבוט
וכשתעופי חזרה מערבה לכל טינדרייך ואוכלי אחורייך,
אשאר עם השלג והציירת עם הגוף הרובנסקי,
(חה! רובן! גט איט? יו גאט איט אולרייט.)
ורגשות מסובכים מטומטמים מטומטמים
כי דביל בדרכים לא יודע שובע,
אבל אתנחם בידיעה שאחרי מה שאעשה לך
את לא תרגישי אותם נכנסים אלייך.
זה הרי בכל מקרה נגרר טו לונג.
כל הסיפורים האלו נגררים טו לונג.
לא ככה, גברת מצביע אור?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Age