היום בבית ספר הייתה לנו הרצאה על צער בעלי חיים במשך שעתיים, זה היה הנושא היחיד שאשכרה עניין אותי בבית ספר.
סיפרו לנו על מקלט בחיפה של צער בעלי חיים שבמטפל בהם ואני חייבת להגיד שדבר כזה זה באמת האחד הדברים החשובים לעשות, למזלי יש את זה במחויבות אישית שנה הבאה וכבר ממזמן שרציתי להתנדב שמה אז מזל שיצא ככה :D
הם סיפרו לנו גם על הנושא של התעללות בבעלי חיים וזה היה כל כך קשה לי לשמוע את זה, הם הראו לנו סרטונים כל כך נוראיים שאני לא הבנתי איך אחרים יכולים להחזיק מעמד...
אני לא הצלחתי להחזיק את עצמי...
התחלתי לבכות. אבל הצלחתי לעצור את עצמי אחרי כמה שניות. אבל אחרי זה שוב התחלתי לבכות, זה היה כל כך נורא כל היום הייתי בדיכאון בגלל זה,
המקרים של ההתעללות היו קשים לשמוע, אנשים שורפים את הכלבים שלהם, ילדים משוויצים בכלבים שלהם ואומרים להם לנשוך חתולים, אנשים במעבדה מנתחים קופים בלי הרדמה ומחדירים להם חוטים לעין....
עד לאן הגענו? ככה אנשים נהיים? איפה הרחמים שלהם? הם חיות לא צעצועים זה ממש בושה שיש אנשים כאלה, בלי לב.. סדיסטים .
אני מקווה שהדור הבא יהיה הרבה יותר טוב ותהיה מודעות הרבה יותר גדולה מעכשיו לנושאים כאלה :>
הייתי כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dorin wants to cry