פשוט מצאתי את עצמי מגיעה לכאן.
אני רוצה שהתקופה הארוכה הזאת תסתיים כבר כי היא פשוט נמשכת יותר מדי זמן.
איו לי באמת יותר מדי כוחות וכל מה שעובר עליי שם זה פשוט אוכל לי את הלב ועולה לי בבריאות
ואני לא חושבת שיש מישהו שמוכן לשלם את מחירם של אנשים עלובים בבריאות של עצמו.
י' כל כך דוחה אותי אין בה טיפה של בגרות והמזל שלא רק אני רואה את זה אני חושבת שהיא בחיים לא תצליח להתבגר
והשקרים שלה היא פשוט יכולה לאסוף אותם לערימה אחת גדולה ולכתוב את "מעשיית השקרים שלי"
והכי מדהים אותי כל פעם מחדש זה האגואיסטיות שלה ועוד במקום הזה שהיא נמצאת בו איך פאקינג אפשר?? איך?????
כל הזמן היא עם הצחוק המזוייף שלה העיקר שישמעו אותה צוחקת. אני מקווה שמבפנים היא בוכה כי יש לה הרבה סיבות לבכות.
אני מגיעה לשם ופשוט בא לי לחזור הביתה אבל אין לי ברירה זה רק עוד חמישה חודשים ודי.
מאיפה אני שואבת את הכוחות? לקום כל בוקר להיות עם אנשים שאני לא ממש אוהבת לעשות דברים לבד בתחושה שמענישים אותי
זה באמת סבל חמישה חודשים של הישרדות. מקווה לצלוח את זה.
שבת שלום לאלו שעדיין קוראים את מחשבותיי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: