הדם מטבעו מבקש לצאת.
הגוף וכל המערכת, הם רק כלי שמכיל זמנית את הנוזל.
לדעתי אם זה היה תלוי בדם, הוא מזמן היה יוצא.
מטבע החומרים ומטבענו אנו רק רוצים לצאת.
נניח אדם עם מזג חם, דם חם.
הדבר הכי טוב עבורו זה השדה הפתוח.
עם הרוח הקרה שנושבת.
כך יחד עם הדם גם המזג מתקרר.
לכן הטבע הוא מוצא האדם.

למרות הכל מצאנו את עצמנו בתוך מערכת.
מלאה בחוקים, שאפילו הגדולים שבאנשים. לא יכולים להתחייב אלייה.
החוק מטרתו אינה להגן על האדם.
אלא לנצל אותו ולהוביל אותו, למטרותיו.
בסופו של יום, תמצא את עצמך חסר כל.
בלי פת לחם לסוף יום. בלי כר רח להניח עליו את הראש.
בסוף, אחרי כל שנות העבודה עבור המערכת שרק דורשת.
ואני, אני פשוט חושב שמזל שיש אנשים שמדי פעם מרימים את הראש.
מסביב מסתכלים ונרגעים.
