שינוי שיטת הממשל הוא אחד העניינים המרכזיים העומדים לפתחה של הממשלה הבאה. ליברמן, קדימה, העבודה והליכוד לא יוותרו על הצורך ברפורמה מקיפה בדרך בה מתנהלות הבחירות בישראל.
כדאי לומר את האמת, המפלגות הללו צודקות. אמנם יציבות שלטונית היא סוג של סיסמא שיזם אהוד אולמרט כדי להמשיך לשלוט למרות כישלונו במלחמת לבנון השניה, אך יש בה סוג של אמת. לא יתכן שממשלה בישראל לא תצליח לאחוז במושכות ההנהגה פחות מ-4 שנים, שלא נדבר על כך שבדרך כלל משך כהונה של ממשלה היא סביב השנתיים וחצי בלבד. לאחר שעוברת מחצית הכהונה כבר מתחילים לחשוב על הקדנציה הבאה, והבחירות התכופות לא טובות לישראל.
אך כיצד יש לבצע את הרפורמה? שלל אפשרויות קיימות כעת על סדר היום, חלקן לקוחות ממודלים של מדינות אחרות. לפני ביצוע שינוי מרחיק לכת כזה צריך לבחון היטב את ההשלכות. כדאי, למשל, לעשות לשם כך סקרים שיבצעו פילוח יותר מדויק של האוכלוסייה ע"פ אזורי מגורים, ועוד דברים נוספים. יש לזכור שאמנם כל חוק הוא ניתן לשינוי, אך כאשר כבר מכוננים דרך חדשה יהיה קשה להחזיר את הגלגל אחורה, או שאז כבר יהיה מאוחר מדי לעשות זאת בשל המציאות הפוליטית החדשה שתיווצר.
הצעת ליברמן: משטר נשיאותי
אביגדור ליברמן מציע לכונן בישראל משטר נשיאותי. כלומר, בעל הסמכות יהיה נשיא המדינה, בדיוק כמו ארצות הברית, ולא ניתן יהיה להפיל אותו. נשיא המדינה לא יצטרך לרוב פרלמנטרי, והוא יוכל למנות שרים לפי ראות עיניו בלי כל צורך להעביר את ההצעה בכנסת. בנוסף, הבחירות ייערכו במתכונת משולבת, בה שישים אזורי בחירה יבחרו שישים נציגים, ושישים נציגים אחרים ייבחרו ע"י המפלגות כפי שנהוג כיום.
הצעתו של ליברמן קצת מתעלמת מהעובדה שיישום שיטה כזאת תכניס לכנסת עשרות ח"כים שאינם יהודים. איזורים נרחבים של המדינה – הגליל והנגב, מיושבים ברוב ערבי, וכך כל איזור כזה, שיחולק לכמה תתי-איזורים, ייוצג ע"י ח"כים ערבים. בשל העובדה שאנו יודעים איך נראים חברי הכנסת הערביים, ובמי באמת הם תומכים (רמז, לא במדינת ישראל), ההצעה היא רעה מאוד.
העובדה שלא ניתן יהיה להפיל את הממשלה כלל היא גרועה שבעתיים. הדבר מבטל את האיזון הנצרך בדמוקרטיה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. דמיינו לעצמכם שאולמרט, על אף החקירות וההמלצות לכתב אישום, היה ממשיך את כהונתו עד תומה. תארו לעצמכם שלוינוגרד היו שיניים באמת, אך הם לא היו יכולים כלל להמליץ להדיח את הנשיא המכהן בשל כישלונו. הדרך להבטיח ממשלה שניתן לבחון אותה לאורך הקדנציה היא רק בכזאת שמבוקרת תדיר ע"י הכנסת.
הצעת מפלגת קדימה: המפלגה הגדולה היא זאת שתרכיב את הממשלה
ההצעה הזו לוקה בחסר. אין בה שום אקט שבא לפטור את הבעיה של חוסר יכולת לשלוט במדינה לאורך זמן. בדיוק בחירות כמו אלו שהיו עכשיו מוכיחות שההצעה הזאת רעה מאוד ואף מסוכנת. אם הייתה מוטלת על קדימה הרכבת הממשלה היא הייתה צריכה למכור את עצמה למפלגה בגודל בינוני (ש"ס או ישראל ביתנו) כדי להקים גוש חוסם. מצב כזה היה רק מסבך עוד יותר את המפה הפוליטית שלנו. זו פלטפורמה מצויינת לדילים מסוכנים שכל מטרתם היא הישרדות פוליטית.
הצעת ועדת החוקה (ח"כ לשעבר מנחם בן ששון): הגדלת אחוז החסימה
יש בהצעה זו הרבה הגיון. היא מטפלת בדיוק בבעיה שקיימת. יש יותר מדי סיעות ותתי-סיעות? אז תמנע אותן! לא צריך בגלל זה להפוך את כל סדרי הממשל בישראל. הבעיה היחידה היא ההתנגדות של המפלגות הקטנות. יש בישראל ריבוי דעות מאוד משמעותי, ולכן כל דעה דורשת לעצמה מפלגה. זהו מצב לא תקין ולא נכון. מפלגה אמנם באה מלשון פלוגתא – מחלוקת, אך אם אנו רוצים להקים כאן חברה נורמאלית ומתוקנת, צריך להבין שאמנם כל אדם חושב אחר מחברו, אך ניתן לגרום לאלה שחושבים בכיוונים דומים לרוץ יחד. אין ברירה אחרת. בבחירות האחרונות התמודדו שלושים ומשהו מפלגות על הקול שלנו, ומובן שרוב רובן לא יוכלו להיכנס לכנסת. לכן צריך מנגנון כזה שימנע ממפלגות קטנות והזויות לרוץ, והגדלת אחוז החסימה תוכל לנפץ סופית את החלומות המוזרים של כמה אנשים במדינתנו. כך מספר מפלגות לווין שיש להן חשיבות גדולה במדינה המשוסעת שלנו יוכלו לרוץ בראש אחד, כדי למנוע מפלתן בעקבות הגדלת אחוז החסימה, ומצד שני יוכל האדם שהוטל עליו להרכיב את הממשלה להעריך את כוחו ולנצל את המפלגות שקרובות אליו אידיאולוגית, בלי חשש למפלתו בגלל רצונותיהם כל רגע.