A Place For Tranquillity

מכר אחד סיפר לי על מישהו שהוא מכיר, אך לא יותר מדי אישית. "אותו אדם מוכשר מאוד בתחומי הלימודים יש לו הישגים נאים ואף מן הגבוהים מבין חבריו לכיתה. בסוף השנה אף זכה לקבל תעודת הצטיינות בלימודיו בבית ספרו ואף בפן החברתי קיבל הישגים מכובדים משאר חברי הכיתה." התרשמתי מאוד, לא ידעתי שאותו אחד הוא אכן אדם כה מוכשר.

בחלוף כשבועיים נפגשתי עם קרוב משפחה של אותו אלמוני שהמכר סיפר לי עליו. שאלתיו אודות בן משפחתו המוערך, בעל כישורים עילאיים שכאלה. אותו קרוב משפחה אכן אימת את הדברים שאותו אלמוני אכן מוכשר מאוד והוסיף: "אך לפלא הוא לי שבפן החברתי בבית ספרו הוא בעל הישגים גבוהים ובעת הימצאותו עם בני משפחתו הוא האדם הבלתי נסבל ביותר עלי אדמות!".

שאלתי אותו לפירוש דבריו והלה נימק: "הוא נוהג מדי פעם לקלל את אביו ואת אימו, מבזה אותם, משפיל אותם ורק כשהוא צריך מהם טובה דוגמת כסף הוא מתנהג כיהלום שבכתר".

השבתי לו בתמיהה האם זה אותו האדם שדיברנו עליו תחילה? הוא השיב בחיוב גמור! ואף הוא הוסיף: "זה לא הכל, הוא נוהג מדי פעם להכות את אימו בסתר, בהיעדר אביו מבית וכך האב לא יכול לעשות מאומה ואף לא לגונן על האמא וכשהאבא חוזר, התכשיט איננו, מכיוון שבילוי בחיק חבריו זה דבר שברומו של עולם הוא בעיניו, ומתי שב הביתה? עם הנץ החמה! כשההורים ממהרים לעבודה ולדבר עם כזה יצור יכול לקחת שעות על גבי שעות, ודברי תוכחה נכנסים מאוזן האחת ויוצאים מן השניה ושום דבר לא נכנס לא לשכל ולא ללב."

דבריו זיעזעו אותי כרעם ביום בהיר. היתכן דבר שכזה? שבבית ספרו הוא פרח ובביתו הוא נהפך לקוץ ואף לקקטוס!?באותו רגע נזכרתי במעשה של איזה פילוסוף נודע אשר נתפס בעת קילקולו, ושאלוהו תלמידיו: "אתה, הפילוסוף הגדול, הדגול, המוערך והנערץ המלמד חכמות חיים לכל אדם שיחפוץ בכך, שדיבר על כך שאסור לעשות זאת, יעשה כן בעצמו?" ענה להם אותו פילוסוף: "באותו רגע שראיתם אותי לא הייתי אותו פילוסוף הגדול ודגול". באותו רגע הכירו תלמידיו את פרצופו האמיתי של אותו פילוסוף דגול ששאבו ממנו חכמות חיים ובזו לו בכל ליבם.

אך אותו אלמוני שדיברנו עליו לעיל, לא בטוח אם הוא אשם במעשיו. זאת החברה שהוא גדל בה, התכנים להם נחשף, הוא ועמיתיו. המירוץ אחר האושר, הכסף והכבוד, חוסר הריסון העצמי, הוזלת ערך החיים, חוסר התחשבות בזולת ועוד.

זה הנוער שאנו מגדלים ומטפחים. מלווים אותם בכל, בעליות במורדות, במריבות שלהם עם חברים, בעלבונות וחוסר הפירגון שהם סופגים. זה הנוער היפה שלנו שם בחוץ עם סכינים שלופים להגנה או להתקפה (אם חלילה מישהו רק יעז לדרוך על כבודו), עם סיגריה ביד מגילאי היסודי, מכור לאלכוהול בצורה אובססיבית, נרקומנים מסוממים, שטופי זימה והומוסקסואליים דוחים ושוטים למיניהם, אובדניים - כי לא קיבלו שום ערך מוסר לחשיבות חייהם.

ככה זה כשהאבסורד נהיה לגיטימי והאסור נהיה מותר וכך שהאסור כבר לא קיים. כך צומח לו דור מעוות שאינו יודע לרסן עצמו, והנה לנגד עיננו גודלים לנו, בטיפוח ידינו ובאישור משרד החינוך, רוצחים, נרקומנים, אלכוהוליסטים, אנסים ושוטים, ללא כל דרך של מנוס מכך. אלה הם הבורים של היום צאצאיהם של המצליחנים מהדור הקודם.

אותם מוסדות ממלכתיים המתהדרים בלימודי הליב"ה הנמסרים לתלמידים מגיל הרך בשביל שיצא מחונן ומוכשר ככל שיתאפשר תוך כדי דילוג על ערכים בסיסיים הנצרכים לאדם בר דעת המתכוון לנהל אורח חיים בגדרי הסטנדרט הנורמאטיביים, הם בעצם אלו האחראיים להחרבת הנוער של ימינו.

עם החדרת חשיבות יתירה לחומריות ויצריות יוצרים הם, במו ידיהם, עם של עבדים מזן חדש. אם פעם הורגלנו לחשוב שעבד זה כושי, שחור, מסריח, שאינו יודע מאומה מחייו פרט לאדונו המעבידו בפרך מצאת החמה עד צאת הנשמה, מדי יום ביומו (במקרה הטוב), היום אנו יכולים להתרגל לעבד החדש. חוץ מההכרה שהוא מוגבל בגוף וזמן שאליהם הוא משועבד בעל כרחו. אך השיעבוד שלו הוא מרצונו הטוב והאישי, השיעבוד לקידמה ולטכנולוגיה. האיך לא?

למי מאיתנו לא יצא לנסוע ברכבת ישראל היפה והמשתדרגת לאיטה כשכל נוסע שנכנס דבר ראשון לאחר התמקמותו במושב המרופד הוא מוציא את מכשיר האייפון שלו מכניס אליו את המטען ואת המטען לשקע. ואוי  ואבוי אם אין חשמל, חרב עליו עולמו! זה הוא הזומבי החדש, האיש הנאור והמשוכלל.

לפני כחצי שנה בדרכי חזור הביתה ברכבת 'לא משוכללת', ששם אין חשמל בכל פינה אפשרית נסתרת או גלויה בקרון. מספר רגעים לפני צאתי מהרכבת, עיני רואה, לתדהמתי, סטודנט עם תיק מלא וגדוש בספרי לימוד של האוניברסיטה יושב על רצפת הרכבת עם מכשירו הנייד והמשודרג, פלא הטכנולוגיה החדיש ביותר. אמרתי לו: "יש הרבה מקום ברכבת, למה הינך יושב כך, על הריצפה?" תשובתו הייתה לי לפליאה: "הסוללה שלי חלשה, אז איפה שאני יושב, כאן יש חשמל." השבתי לו: "וכי נאה לאדם שלכל הפחות כלפי חוץ נראה אינטליגנט נבון ובר דעת לשבת כך על הריצפה המלוכלכת איפה שכולם עוברים?" הוא החזיר מבט מלא שתיקה, בלי יכולת לסובב את לשונו, הוא לא ידע מאיפה זה בא לו.

זו היא גם הרדיפה אחרי עולם הזוהר המדומה, החלום האמריקאי הריק מתוכן. נזדעזעתי כשקראתי בחדשות שחלה ירידה דרסטית לניגשים לבגרויות בלשון, היסטוריה ותנ"ך, אך חלה עליה משמעותית לבקשות לבחינות בתיאטרון, מוסיקה ושאר מקצועות האומנות וליצנות. הזה הדור שלנו? ליצנים ואנאלפאבטים אשר בינם להווי הישראלי ושלא נדבר על היהודי, אין שום דבר במשותף. קם לנו דור עכור ומנותק מן העבר והמסורת של העם שלו. אם זה המצב חוששני שעם הזמן, הנוער יסוג לאחור ובקרוב לא ידעו בארצינו קרוא וכתוב, שלא לדבר על פעולות מתמטיות פשוטות כחיבור וחיסור. כמובן שיש את השטוטניקים שיאמרו לך: "עזוב את העבר, תחיה את הרגע" כמאמר אכול ושתה כי מחר נמות. בכך הם טועים טעות איומה: כי בלא עבר, אין עתיד. עץ בלי שורשים לא עומד - הוא קורס!

עם סיומת דבריי, נעבור לנושא קצת אחר.

התמהוניים של ארצינו הקטנה. כן, אותם אלו הנותנים עוד תקוה ואמון בשלום עם ערבים ולא כל שכן הפלשתינים. הם עוד לא למדו שאין שלום עם ערבים? עד כדי כך הם משלים עצמם בהזיות ובדברי סרק הלא ניתנים לביצוע בשום פנים, צורה ואופן כלשהם. עם קום המדינה הערבים החלו להתקומם ולהלחם בנו, הרי היו פה כבר יהודים לפני כן, איך עד אז הם לא נלחמו בהם בצורה עוינת כפי שהם עושים בימינו אנו? החזרנו את סיני בתמורה קיבלנו טרור מסיני. יצאנו מרצועת עזה, קיבלנו רקטות לעבר כל ישובי הדרום וגם המרכז. בנינו גדר סביב ההתיישבות שלהם, קיבלנו בתמורה אינטפאדות, פיגועים והשמצות בכל רחבי העולם המצודדות בידי כל שונאי ישראל האנטישמיים למיניהם. ואנחנו? הכובשים!

הרי אם ניתן להם מדינה, תגיע העת שהם 'ירצו להרחיב גבולות', ידרשו עוד שטחים, והם יודעים טוב מאוד לדבר ולבקש: עוד פיגוע, עוד ידויי אבנים על חיילים, דקירת עוברי אורח אשר אין עוול בכפם, ירי רקטות לעבר ערי ישראל.

הרי כבר נאמר על הערבים, בני ישמעאל: "ידו בכל ויד כל בו", משמע, איפה שהוא לא יהיה - הוא זה שישלוט ואם המשטר באותה מתנגד: אם לא מרצון אז בכפיה! קראתי לא מזמן כתבה על ה'איסלאמיזציה' באירופה, על איך שקיבלו באהבה ובחיבוק כל פליט ממדינות האיסלאם שהיגר לארצם. ארצות נורמאטיביות דוגמת: שבדיה, דנמרק, צרפת, אנגליה, הולנד, בלגיה, שוויץ וכד'. כיום אותן מדינות מצטערות על הטעות האיומה שעשו, אך אין להם איך לנוס אחורנית מהצעד הזה. אם הם רק יצאו נגד המהגרים המוסלמים בארצם, אזי יכירו בהם ברחבי העולם כגזענים (כלשון המהגרים). באותן ארצות כבר קיימים רובעים מוסלמיים שקיבלו מאין עצמאות בתוך הגיטאות שהמוסלמים יצרו לעצמם. והמשטרה? לא יודעת איך להתמודד איתם או יותר נכון לא מתקרבת למקום בו הם מתגודדים, איזורים אלו אף הוגדרו כאיזורים 'מחוץ לתחום'. אפילו כשבאים לעזרתם הם משיבים באש כמו באחת הפעמים שהמסגד שלהם עלה באש באחד מערי אירופה ומכבי האש חשו לעזרתם, המוסלמים מצידם יידו אבנים על כוחות הכיבוי שנסוגו לאחור אחר זמן מה.

בעודי שואל את עצמי האם יתכן שניתן להם מדינה? האם ניתן יד לפיתוח האיסלאמיזציה בארצנו ובאיזורינו שלנו? חלילה לנו מטעות זו! הרי אנו מוכרחים ללמוד מטעויות העבר ומטעויותיהם של אחרים שנתנו יד לדבר, ואם לא עכשיו, אימתי? לא יתכן שאם נוותר על שטחים מארצנו, נותקף מהאיזורים האלה, הרי בסופו של תהליך ארוך ומייגע של נסיון יצירת שלום מדומה נצטרך לסגת מהארץ והארץ תהיה לתוהו בידי שכנינו הערבים והמוסלמים.

לכן איני חושב שיש כל צל של ספק אם לקדם, שלא לדבר על לחתום, על הסכם שלום כלשהו רלוונטי וריאלי ככל שישמע טוב לאוזן השפויה. זה כבר הוכח לנו פעם אחר פעם וכל פעם מחדש אותו הסיפור שהתשורה שלנו לתום ליבנו המרחם על הבריות הנזקקות והחלשות היא פעילות אקטיבית נגדנו. בסופו של דבר, הם ירצו את תל אביב וסביבותיה, חיפה והקריות, אשדוד, באר שבע, ירושלים והערים המחברות מגליל ועד הנגב, מחוף הים והשפלה עד נהר הירדן והגולן כחלק בלתי נפרד מפלשתין השלמה, הרי לכך הם מייחלים. אך אם נהיה חכמים ולא צודקים נדע איך להלחם בהם ולהוקיע אותם מארצנו עד האחרון שבהם. מצדי, שהאו"ם יקצה להם קרקע במדבריות אפריקה או בשממות ארה"ב, ששם יתפתחו, יגדלו ויתרבו, ואף יקימו תאי טרור שיפעלו נגד המשטר בו הם מתגוררים רק לא על חשבון האזרח הישראלי.

לסיכום, רק הגירוש של בני המיעוטים הערבים בכלל והמוסלמים בפרט יחד עם המסתננים האפריקאים יחזיר לנו את הארץ, את השלום ואת הביטחון המינימאלי לו אנו מייחלים.