אריאל שרון, עליך עוד רבות ידובר ויסופר על גבורותיך ומעשיך, כמה
שתרמת למדינתנו, על רצונך הטוב והאמיתי להטיב לתושבי מדינת ישראל וכן לרבות
שאיפותיך לקידום השלום.
אריאל, כשמך כן היית – הארי שבחוברה, גיבור שבגיבורים כפי שכונית זה
עתה על ידי מטפלך המסור בביה"ח. ידעת להתגבר על מכשולים רבים ולקום אחרי כל
נפילה ולא משנה כמה קשה הייתה התקומה שלאחריה. ידעת לקבל החלטות לא קלות ואף קשות,
ללכת עימן עד הסוף וליישמן ככל שידך מגעת. ידעת לגשר בין גוונים שונים ומשונים מכל
רחבי הקשת של האנשים החיים כאן אתנו. היית הכתף התומכת לרבים מתושבי המדינה. ידעת
לומר את המילה הנכונה לאנשים הנכונים.
אך בין רגע, כהבזק של שניה, נחשף פרצופך האמיתי כולם ראו מיהו האיש
אריאל שרון. כל התדמית שלך ירדה לטמיון, מאריאל הפכת לאריק – איש ריק ומרוקן מכל
מתוכן. באותו קיץ 2005 שזכור לכולם - כאחד השפלים בתולדות המדינה וללא ספק עת השפל
העמוק ביותר בחיים שלך עצמך. פגעת בשלמותה של ארץ ישראל. פגיעה שרבים עוד סובלים
מאותה מכה ניצחת אשר הנחתת במו ידיך עת נתת את האות לגירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם,
הריסת מפעל חייהם, בתיהם ומקורות פרנסתם. אותם מפונים שהיוו עם הזמן מגן אנושי במו
גופם נגד הערבים צמאי הדם שמחכים לרגע שהם יוכלו לשוב ולשלוט בארצנו, אחרי שנבנתה
לשבח ולתפארה.
פירוק ה'ליכוד' שנעשה במו ידיך והקמת 'קדימה' השנויה במחלוקת שהתמוגגה
בשנה שעברה כמו קודמתה הזכורה לשמצה - 'שינוי', לא תרמו לך רבות לקריירה המשגשגת
רוויית התארים שצברת לעצמך ברבות השנים. צנחת לפתע לתוך תהום חשוכה ועמוקה וכך גם
תזכר לדראון עולם.
חשבת שהינך מקדם תהליך אמיתי לשלום. אך רק פנינו אכן פונות לשלום, פני
הערבים היו ויהיו תמיד למלחמה, לכיבוש ורצון לשלוט על האחר, זאת ניתן גם לראות גם
בארצות אירופה שמהגרים מארצות ערב היגרו אליהן. כבר רבים מברי הדעת הזכה הבינו
שהשלום הרצוי הינו דמיוני, לא פחות ולא יותר.
עודני שואל אותך: איך עלה בדעתך לעשות כטעות ניצחית שכזו של זריעת הרס
כה רב שרבים עודם סובלים ממנה. אני מתכוון לא רק למפונים, אלא גם תושבי ישובי עוטף
עזה ושאר ישובי הדרום (באר שבע, אשקלון, אשדוד, רחובות, יבנה וכד'). אם עד לפני כעשור
ראינו שקט יחסי ברצועת עזה. כעת קמים שם קיני טרור חדשים לבקרים. ספגנו מהלומות
קשות וכואבות ב-2009 ובשנה החולפת עם מבצעי עופרת יצוקה ועמוד ענן עם מספר רב של
פגועים בגוף ונפש. אם עד אז נלחמו תושבי גוש קטיף בערבים - כיום כל ישובי הדרום
חשופים לידי קיני הטרור האימתני המתכוון להשתלט על מדינתנו.
לאור זאת קוללת בקללה שתיפול ולא תוכל לקום. כך היית שקוע בתרדמת ללא
הגבל זמן עד סופו של השבוע האחרון. דחוי. לא למעלה ולא למטה. הביזיון הכי גדול
שיכול להיות לאדם – להיות דחוי ושכולם רואים זאת שאינך רצוי - לא חי ולא מת. עד
שנדם לבך לאחר 8 שנות יסורים כואבים שאף אחד לא ידע איך לקבלם.
עודני תקוה שטיפות שפיות עודנה נשארו בכנסת הנוכחית ולא יצא לפועל שום
הסכם שלום "אמיתי" עם הערבים מכיוון שלא ניתן לעשות שלום עם אנשים
שידיהם מגואלות בדם יהודי של חפים מפשע המסיתים נגדך בכל צורה ואופן אפשרי. הרי אם
ניתן להם שטחים תמורת שלום, הם יתקפו אותנו יותר מקרוב. אחד השרים הבכירים בכנסת
שנכנסה בו דעת בריאה אמר שאסור לוותר על שטחים כל כך מהר, איננו רוצים לקבל טילים
מג'נין, שכם ומיהודה ושומרון.
מובן לכל בר דעת כשמש בצהריים שאין הערבים האלו ישתקו וירפו אלא עד שיקבלו
את מבוקשם - כל שטחה של ארץ ישראל. אפשר רק לחכות ולקוות שחברי הכנסת וכן לרבות את
ראש הממשלה ילמדו מטעויותיך ומכשלונותיך ולא רק מהישגיך, שאיפותיך וחלומותיך.