אז הנה,אני שוב מעדכנת והפעם לא כי אני רוצה אלא כי לא יכולתי לראות את הפוסט ההוא יותר.

שכחו מכל מה שהיה כתוב שם,זה לא רלוונטי.

אנחנו סתם ידידים ואף פעם לא נהיה יותר מזה,ובסופו של יום זאת האפשרות הכי טובה,הוא לא טוב בשבילי.

הוא מספר לי על יחסים עם בנות אחרות כאילו שאני בשבילו כמו "חבר טוב"-בדיוק כמו שזה אמור להיות (?)

יש לו יותר מדי בנות סביבו,ואין לי כוח לתחרות,חוץ מזה-הבנאדם קלט אותי כנראה והוא דואג להראות לי בכל דרך אפשרית שאנחנו רק ידידים.

אני מרגישה מטומטמת.

איך לרגע יכולתי לחשוב שיכול להיות בנינו משהו יותר רציני מידידות ? או שאני תמימה או שאני סתומה.

בכל מקרה זה כבר כמעט לא מפריע לי,ואני אתגבר על זה מהר מאוד כי לא באמת הייתי מאוהבת בו,הייתי סקרנית וכמו שחכמים ממני אמרו פעם הסקרנות הרגה את החתול,אז אני הנבלה של החתול הסקרן הזה.

אז המצברוח לא משהו,הביטחון העצמי בריצפה ואני שוב חוזרת לחכות שמשהו מעניין יקרה לי.

אני מרגישה שאחרי התקופה המעניינת יחסית שהייתה לי,עם ההנאות החומריות וההרפתקאות אני שוב נופלת לתהום השיעמום ומסתפקת במועט, או שאולי זה דווקא המצב הטוב ביותר בשבילי?

אני רוצה אקשן,משהו מעניין אבל מהרגע שבו ויתרתי עליו ואמרתי לעצמי שכל מה שחשבתי עד עכשיו התברר כבולשיט אחד גדול שוב נהיה לי משעמם והביטחון העצמי שלי ירד משמעותית.יהיה טוב (?)

פורים עבר נחמד,הרגשתי דיי טוב עם עצמי אבל היה פחות טוב משציפיתי.

למרות חוסר הביטחון שנפל עלי בפתאומיות,השתדלתי לבלוט כמה שיותר,למשוך תשומת לב ולקוות לטוב,האם הטוב הגיע או לא ? אין לי מושג.

אגב התחפשתי לשלגיה

ועכשיו בנימה אופטימית יותר,ילד מהכיתה שלי הזמין אותי לדייט אחרי פורים (כי יש עבודה חשובה שצריך להגיש מיד אחרי פורים אז בחופש אין מצב).

היינו ידידים שנתיים ותמיד היה בנינו מתח מסויים.

מאז שנעשתי יותר פתוחה וישירה,האדם הכי ביישן שהכרתי אי פעם נפתח,לקח את עצמו בידיים ובעקיפין הזמין אותי להפגש.

אולי זה מה שאני באמת צריכה ? מישהו ביישן מתחשב ועדין ולא וומנייזר (רודף שמלות) שרמנטי ?

אני מאוד מקווה שהוא לא ישכח להזכיר לי שאנחנו אמורים לצאת או שלא יעבור לו החשק או שהוא לא יתבייש ולא יזכיר לי..

זה היה פוסט פריקה קצר,צריכה עידוד

חג שמח לכולם וחופש נעים.