אז הנה,אני שוב מעדכנת והפעם לא כי אני רוצה אלא כי לא יכולתי לראות את הפוסט ההוא יותר.

שכחו מכל מה שהיה כתוב שם,זה לא רלוונטי.

אנחנו סתם ידידים ואף פעם לא נהיה יותר מזה,ובסופו של יום זאת האפשרות הכי טובה,הוא לא טוב בשבילי.

הוא מספר לי על יחסים עם בנות אחרות כאילו שאני בשבילו כמו "חבר טוב"-בדיוק כמו שזה אמור להיות (?)

יש לו יותר מדי בנות סביבו,ואין לי כוח לתחרות,חוץ מזה-הבנאדם קלט אותי כנראה והוא דואג להראות לי בכל דרך אפשרית שאנחנו רק ידידים.

אני מרגישה מטומטמת.

איך לרגע יכולתי לחשוב שיכול להיות בנינו משהו יותר רציני מידידות ? או שאני תמימה או שאני סתומה.

בכל מקרה זה כבר כמעט לא מפריע לי,ואני אתגבר על זה מהר מאוד כי לא באמת הייתי מאוהבת בו,הייתי סקרנית וכמו שחכמים ממני אמרו פעם הסקרנות הרגה את החתול,אז אני הנבלה של החתול הסקרן הזה.

אז המצברוח לא משהו,הביטחון העצמי בריצפה ואני שוב חוזרת לחכות שמשהו מעניין יקרה לי.

אני מרגישה שאחרי התקופה המעניינת יחסית שהייתה לי,עם ההנאות החומריות וההרפתקאות אני שוב נופלת לתהום השיעמום ומסתפקת במועט, או שאולי זה דווקא המצב הטוב ביותר בשבילי?

אני רוצה אקשן,משהו מעניין אבל מהרגע שבו ויתרתי עליו ואמרתי לעצמי שכל מה שחשבתי עד עכשיו התברר כבולשיט אחד גדול שוב נהיה לי משעמם והביטחון העצמי שלי ירד משמעותית.יהיה טוב (?)

פורים עבר נחמד,הרגשתי דיי טוב עם עצמי אבל היה פחות טוב משציפיתי.

למרות חוסר הביטחון שנפל עלי בפתאומיות,השתדלתי לבלוט כמה שיותר,למשוך תשומת לב ולקוות לטוב,האם הטוב הגיע או לא ? אין לי מושג.

אגב התחפשתי לשלגיה

ועכשיו בנימה אופטימית יותר,ילד מהכיתה שלי הזמין אותי לדייט אחרי פורים (כי יש עבודה חשובה שצריך להגיש מיד אחרי פורים אז בחופש אין מצב).

היינו ידידים שנתיים ותמיד היה בנינו מתח מסויים.

מאז שנעשתי יותר פתוחה וישירה,האדם הכי ביישן שהכרתי אי פעם נפתח,לקח את עצמו בידיים ובעקיפין הזמין אותי להפגש.

אולי זה מה שאני באמת צריכה ? מישהו ביישן מתחשב ועדין ולא וומנייזר (רודף שמלות) שרמנטי ?

אני מאוד מקווה שהוא לא ישכח להזכיר לי שאנחנו אמורים לצאת או שלא יעבור לו החשק או שהוא לא יתבייש ולא יזכיר לי..

זה היה פוסט פריקה קצר,צריכה עידוד

חג שמח לכולם וחופש נעים.

גברת קלארי היקרה,

הובא לידיעתנו כי בתור נערה מתבגרת את פשוט כישלון חרוץ.

זאת אומרת תראי את החדר שלך.

אין לך בכלל פוסטרים על הקירות.(ואל תנסי לספר לנו שהתמונה ההיא נחשבת לפוסטר.חתחתול טובע במילקשייק בטעם תות? שאמא שלך עיצבה בתור כרזת פרסום לחומר ניקוי שטיחים?בחייך.)

על מסילת הוילון שלך תלויה שרשרת נייר עשויה מכרטיסי ברכה שקיבלת לחג המולד. תכשיר האיפור היחידי שיש לך הוא שפתון שקוף בטעם בננה,והוא נמס ונמרח כולו על שמיכת הטלאים שלך,שעליה יש תמונות של בת הים הקטנה.(למען האמת,אנחנו בכלל לא מחשיבים שפתון שקוף בתור איפור.)

לא שאנחנו רוצים להעליב אותך או משהו כזה,אבל את פשוט מביישת את כל עולם המתבגרים.ולכן,האם את מוכנה בבקשה לזחול אל תוך המקרר ולחכות שם בשקט עד שיעברו שנות ההתבגרות שלך?

תודה רבה.

בכבוד רב,

התאחדות המתבגרים.

(מתוך "לרחם על סיליה" מאת ג'קלין מוריארטי,עמוד 1)

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

המצב שלי דומה אך שונה.(המשפטים שמתארים את המצב שלי מודגשים)

בקטע הקצר מתוך הספר המדהים שאני בדיוק קוראת מתוארת ילדה שלמרות שהיא נערה מתבגרת,מתנהגת כמו ילדה קטנה.

אצלי הכל הפוך,תמיד הייתי נורא בוגרת לגילי.

אף פעם לא עשיתי שטויות והעברתי ביקורת חמורה ועצבנית על חברות שלי שעשו שטויות של כל נערה בגיל ההתבגרות.

אני לא נהנת מיציאות בערב עם כל ה"חבר'ה" ומעדיפה לשבת בבית ולקרוא ספר טוב או לקרוא פוסטים של ישראבלוגרים שמעברים בי תחושה של הזדהות.

אני שונאת אנשים שמוציאים דברים מפרופורציות כשבעצם זאת אני שאמורה לבכות על כל בחור ששבר לי את הלב.

אני נורא מנומסת,שקטה ורצינית שלא צוחקת מ"דברים שטותיים" של בני נוער,

ומצאתי את עצמי לא פעם ממלמלת בלב "הנוער של היום..." (משפט המזוהה בעיקר עם בני הדור הקודם או הלפני קודם)

לכן כל כך קשה לי להתחבר לאנשים בני גילי,אני מרגישה שאני רמה מעליהם בלי שמץ של שחצנות,אני פשוט לא מתלהבת ממה שבני נוער מתלהבים,לא צוחקת מבדיחות שמצחיקות בני נוער,ולא מבינה למה כל הבנות צורחות וצווחות כשעובר בחור "חתיך" במזדרון בית הספר,כשאני יכולה להגיד את זה בלב ולמנוע מעצמי בושות

מיותרות שסביר להניח שיקרו לי.

אני כבר חולמת על היום שבו אוכל להתאפר וללבוש בגדים מחויטים ואלגנטיים.אני לא מתחברת לאופנה של היום,פיסות בד שמתיימרות להיות בגדים לא מלהיבים אותי.

אני לא שופטת אף אחת מהבנות "הנורמאליות" בגילי,הבעיה היא בי ולא בכן.

כנראה אני לעולם לא אזכה להנות מגיל ההתבגרות כמו שצריך,ואני דווקא בסדר עם זה כי אני לא אפגע כמו בנות "נורמאליות" בגילי,אני אמנע מפאדיחות אופייניות שקורות לבנות "נורמאליות" בגילי,אני אשארת מנומסת ורצינית כשצריך ואצחק כשהסיטואציה מצחיקה ולא כדי להיות "כמו כולם".

אני תמיד משתדלת להיות אני למרות כל הקשיים שעברתי ושעוד נשארו לי לעבור.

ויהיה טוב,אני יודעת שיהיה טוב.

חג שמח,וחופש נעים

ד''א אני פותחת טבעת חדשה שנקראת בוגר/ת לגילי אם אתם חושבים שאתם מתאימים את מוזמנים להצטרף.