גברת קלארי היקרה,
הובא לידיעתנו כי בתור נערה מתבגרת את פשוט כישלון חרוץ.
זאת אומרת תראי את החדר שלך.
אין לך בכלל פוסטרים על הקירות.(ואל תנסי לספר לנו שהתמונה ההיא נחשבת לפוסטר.חתחתול טובע במילקשייק בטעם תות? שאמא שלך עיצבה בתור כרזת פרסום לחומר ניקוי שטיחים?בחייך.)
על מסילת הוילון שלך תלויה שרשרת נייר עשויה מכרטיסי ברכה שקיבלת לחג המולד. תכשיר האיפור היחידי שיש לך הוא שפתון שקוף בטעם בננה,והוא נמס ונמרח כולו על שמיכת הטלאים שלך,שעליה יש תמונות של בת הים הקטנה.(למען האמת,אנחנו בכלל לא מחשיבים שפתון שקוף בתור איפור.)
לא שאנחנו רוצים להעליב אותך או משהו כזה,אבל את פשוט מביישת את כל עולם המתבגרים.ולכן,האם את מוכנה בבקשה לזחול אל תוך המקרר ולחכות שם בשקט עד שיעברו שנות ההתבגרות שלך?
תודה רבה.
בכבוד רב,
התאחדות המתבגרים.
(מתוך "לרחם על סיליה" מאת ג'קלין מוריארטי,עמוד 1)
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
המצב שלי דומה אך שונה.(המשפטים שמתארים את המצב שלי מודגשים)
בקטע הקצר מתוך הספר המדהים שאני בדיוק קוראת מתוארת ילדה שלמרות שהיא נערה מתבגרת,מתנהגת כמו ילדה קטנה.
אצלי הכל הפוך,תמיד הייתי נורא בוגרת לגילי.
אף פעם לא עשיתי שטויות והעברתי ביקורת חמורה ועצבנית על חברות שלי שעשו שטויות של כל נערה בגיל ההתבגרות.
אני לא נהנת מיציאות בערב עם כל ה"חבר'ה" ומעדיפה לשבת בבית ולקרוא ספר טוב או לקרוא פוסטים של ישראבלוגרים שמעברים בי תחושה של הזדהות.
אני שונאת אנשים שמוציאים דברים מפרופורציות כשבעצם זאת אני שאמורה לבכות על כל בחור ששבר לי את הלב.
אני נורא מנומסת,שקטה ורצינית שלא צוחקת מ"דברים שטותיים" של בני נוער,
ומצאתי את עצמי לא פעם ממלמלת בלב "הנוער של היום..." (משפט המזוהה בעיקר עם בני הדור הקודם או הלפני קודם)
לכן כל כך קשה לי להתחבר לאנשים בני גילי,אני מרגישה שאני רמה מעליהם בלי שמץ של שחצנות,אני פשוט לא מתלהבת ממה שבני נוער מתלהבים,לא צוחקת מבדיחות שמצחיקות בני נוער,ולא מבינה למה כל הבנות צורחות וצווחות כשעובר בחור "חתיך" במזדרון בית הספר,כשאני יכולה להגיד את זה בלב ולמנוע מעצמי בושות
מיותרות שסביר להניח שיקרו לי.
אני כבר חולמת על היום שבו אוכל להתאפר וללבוש בגדים מחויטים ואלגנטיים.אני לא מתחברת לאופנה של היום,פיסות בד שמתיימרות להיות בגדים לא מלהיבים אותי.
אני לא שופטת אף אחת מהבנות "הנורמאליות" בגילי,הבעיה היא בי ולא בכן.
כנראה אני לעולם לא אזכה להנות מגיל ההתבגרות כמו שצריך,ואני דווקא בסדר עם זה כי אני לא אפגע כמו בנות "נורמאליות" בגילי,אני אמנע מפאדיחות אופייניות שקורות לבנות "נורמאליות" בגילי,אני אשארת מנומסת ורצינית כשצריך ואצחק כשהסיטואציה מצחיקה ולא כדי להיות "כמו כולם".
אני תמיד משתדלת להיות אני למרות כל הקשיים שעברתי ושעוד נשארו לי לעבור.
ויהיה טוב,אני יודעת שיהיה טוב.
חג שמח,וחופש נעים 
ד''א אני פותחת טבעת חדשה שנקראת בוגר/ת לגילי אם אתם חושבים שאתם מתאימים את מוזמנים להצטרף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Card-Player
